זהו עוד מאפיין של תקופות מבחנים... הבריחה האינסופית הזאת למחשבות על "דברים שהייתי מעדיפה לעשות במקום ללמוד" או חשיבה בנושאי "כל דבר אחד מלבד הלימוד עצמו".
הנה, למשל, בימים האחרונים אני לא מפסיקה לפנטז על הקיץ וכל מה שהוא יכול לטמון בחובו. וכשאני מדברת על פנטזיות אני מתכוונת לפנטזיות... ממש ממש פנטזיות. כן, כמובן שיש גם מחשבות פנטזיונריות על עבודת קיץ במעבדה מכובדת ואי אילו מחשבות טורדניות שכאלו אבל כל אלו מתגמדות כשנכנס הצד שבי שאוהב את אתגרי החיים והנהנתנות.
אין זמן יותר טוב לנהנתנות מאשר הזמן של חודשי הקיץ.
מי שמכיר אותי יודע שאני פנטזיונרית גדולה. פנטזיונרית מהסוג שטוען כי חלומות שמגיעים לדימיון דינם גם לצאת אל הפועל. הנה למשל הרישיון לאופנוע שעשיתי... בהיותי חובבת מהירות מושבעת לא היה צריך להשקיע הרבה משאבים כדי לשכנע אותי להוציא את הרישיון המדובר. רק השגתי את הכסף הדרוש ומשם והלאה זאת כבר לא היתה שאלה בכלל ולא עניין אותי מי מאשר ומי מתנגד. זה רק היה עניין של זמן מהרגע של ההחלטה ועד לרגע של הביצוע.
כמובן שלקוראים הנאמנים אסור לשכוח מה עשיתי עם הרישיון הזה מיד לכשהיה בידי... עוד פנטזיה שחשקתי בה לא מעט זמן.
אז פנטזיות... מי בכלל אמר שפנטזיות צריכות להיות מיניות? יש לי אינספור פנטזיות, רובן לא מיניות אבל כולן בהכרח, אם יבוצעו כראוי, יוכלו לתת לי את אותו הריגוש וברק של התלהבות בעיניים.
אחת שכבר הוזכרה פה, אם אני לא טועה, קשורה לאהבה שלי לים. כן, המילה "אהבה" פה היא מאוד שטחית בהתחשב בעובדה שהקשר היחיד ביני לבין הים הוא שכל המים שאני מורידה בשירותים מגיעים בסופו של דבר לשם... אבל תאמינו לי... תאמינו לי שאם רק הייתי יכולה הייתי מבלה הרבה מאוד שעות בים. נסיבות החיים הובילו אותי להתרחק מהים והעדר הכסף תרם את שלו לעניין אבל עדיין אי שם לא הייתי מתנגדת להיות מהאנשים ש"חיים את המים".
פרטי טריוויה:
1. במשך תקופה דיי ארוכה בילדות שלי אם היו שואלים אותי מה הייתי רוצה להיות כשאהיה גדולה הייתי אומרת "אני רוצה להיות מאמנת דולפינים" וזה אחרי שהשקעתי לא מעט מחשבה בעניין והתשובה היתה שקולה לחלוטין ובכלל לא בהשפעת הסרט "לשחרר את וילי" או פליפר הדולפין וחבריו.
2. הספורט החביב עליי היה מאז ומעולם שחייה. למען האמת, כשמגיע זמן האולימפידה אני צופה אדוקה של כל מה שקשור בספורט מים (למרות ששנה שעברה אמרתי שאני לא אראה את האולימפידה מצאתי את עצמי צופה באדיקות במיוחד כי זה היה "או זה או ללמוד ללמבחן"). מה עוד? אה, הייתי בנבחרת הנוער של מכבי תל אביב בשחייה... אבל זה כבר old news.
על כל פנים, אחד הדברים שאני בטוחה שאני אעשה ברגע שיהיה לי מספיק כסף וזמן חופשי הוא להוציא רישיון ליאכטה. בתור סקיפרית אני רק אחכה ליום שבו אני אוכל להשיט לי יאכטה קטנה אל עבר חופי קפריסין לחופשת סוף שבוע כמו שתמיד רציתי. אבל זה יקח עוד קצת זמן ולא צפוי לקרות בשנים הקרובות.
לכן, נכון לעכשיו הפנטזיות שלי התבייתו על חלום קצת יותר ריאלי... קורס צלילה. כי זה בהחלט ריאלי. למה לא? זה יכול להיות מושלם לחופשת קיץ משחררת ונהנתנית.
ומהרגע שהמחשבה הזאת נכנסה לי לתודעה אני לא מפסיקה לפנטז-
בדימיון הפרוע אני כבר בעלת יאכטה. אנחנו שטים לעבר האיים המלדיביים ונהנים מהבריזה כשבידינו בירות קרות. בהגיענו למרינה בעיר היעד נזרק העוגן ואנחנו יוצאים אל עבר מסע של גילוי מקומות חדשים... וכשאני אומרת מקומות חדשים אני בהחלט מתכוונת להן ביבשה והן בים. מסע מוצלח יכלול צלילות באתרים המרהיבים של האזור הנבחר.
אני בהחלט יכולה לראות את עצמי עושה חופשת צלילות כל שנה או שנתיים. כרגע זה רק עניין של זמן.
כרגע זה לגמרי רק עניין של זמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives