אני לא חושבת שכל אחד יכול להשיג כל דבר. אני חושבת שיש דברים שאדם לא יהיה מסוגל להשיג גם אם הוא ממש ירצה בהם. לא פשוט להתמודד עם מראה של משהו שמאוד חפצים בו אך אי אפשר להשיג כך ש... אלו מחשבות שמאוד קשה להכיר בהן אבל לצערי הן נכונות.
מנגד יש דברים שווה להתעקש עליהם. יש לא מעט דברים שהם נהדרים, ברי השגה והרצון העז להשיג אותם יסלק לא מעט עכבות מהדרך. רק צריך מעט להתאמץ כדי שהרגשת ההישג תהיה נהדרת. לפני שלושה שבועות, לפני הנסיעה לרודוס (שעוד יסופר עליה בהקדם האפשרי), גיליתי שעוד קיים בי צד שיודע להאבק בחירוף נפש על דברים שחשובים לו... אולי אפילו להאבק יותר מדיי אם ישאלו את המתבונן מהצד (ואם בכלל קיים דבר כזה "להאבק יותר מדיי"). תמיד ידעתי שקיימת כזאת ענת אסרטיבית שמסוגלת להזיז הרים בשביל דברים שחשובים לה באמת אבל עד עכשיו זה היה בעיקר בגדר ניצוצות (האירגון של הטיול לצפון בפסח האחרון למשל)... כך ש... אם לומר את האמת אני ממש מרוצה מהגילוי ומהעוצמה שלו לגבי. ממש נעים. ממש מנפח אגו.
מאותם שבועות שעברו למדתי (על עצמי) כמו שלא למדתי בכל שנת הלימודים שעברה.
קל יותר להשיג דברים קרובים שהמאבק עבורם מרוכז ואינטנסיבי מאשר להשיג דברים שהמאבק עבורם דורש השקעה ארוכת טווח. בהשקעה לטווח הארוך יש הרבה יותר מצבים פוטנציאלים לכישלון, נקודות שבירה, אובדן מוטיבציה ואפילו "מחשבות שניות" או שינוי כיוון. חשוב לציין את זה.