לקראת סיום התואר הראשון מגיע זמנו של כל סטודנט לביוכימיה לחפש תואר שני. במקרה שלי הזמן הזה הוא עכשיו.
שאיפות: לעשות תואר שני בנוירוביולוגיה במסגרת הפקולטה לרפואה בטכניון או לכל היותר במסגרת אוניברסיטת חיפה (יש להם שם מסלול לא רע בתחום). ככל הנראה אני מעדיפה להישאר בחיפה ולא לחזור לתל אביב מסיבות כאלו ואחרות (ייתכן ולאוניברסיטת תל אביב היו יכולים להיות דברים מאוד מעניינים להציע לי אבל לא תודה כרגע).
בכל אופן, אז בשעה טובה התחלתי לשלוח מיילים לפרופסורים שאיתם הייתי רוצה לעבוד. באמת יש דברים מעניינים למדיי.
הנה הקונפליקט: מתוך חמישה מיילים ששלחתי רק אחד החזיר לי תשובה (וגם הוא טען שפגישה נוכל לקבוע רק לקראת סוף מרץ). אז מה עכשיו? מדובר באנשים שהייתי רוצה שינחו אותי בתואר ומלבדם אני לא רואה ממש טעם להמשיך לחפש. אם לא אקבל תשובה מהם כנראה שלא יהיה לי הרבה מה לחפש בפקולטה לרפואה בטכניון. אז מה עושים? הייתי מצפה לפחות לקבל תשובה... כלשהי.
בסיטואציה אחרת (שהתרחשה בדיוק באותם ימים בהם שלחתי מיילים לפרופסורים) יצא ששלחתי מיילים (לא מעט מיילים) לבתי הארחה בגרמניה ואוסטריה. אני והחבר יוצאים לטיול בפסח ויש צורך להזמין מקומות לינה מראש (Note: באוכלוסיות הכפריות בדרום גרמניה וחבל טירול באוסטריה לא כולם מדברים אנגלית). גם הפעם קיבלתי מעט מאוד תשובות בחזרה. הפליא אותי שלמרות ששלחתי כל כך הרבה מיילים ההענות היתה ממש נמוכה.
אז מה יהיה? אף אחד לא אוהב אותי? אף אחד לא רוצה להחזיר לי תשובה? אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר...?!
אז אתמול ישבתי וחשבתי מה יכולה להיות הסיבה שגרמה להענות כל כך נמוכה בשני המקרים? האם זוהי בכלל אותה סיבה בשני המקרים?
כידוע, אני אוהבת לנבור לעומקם של סוגיות שכאלו ובהתאם הגעתי לכמה תובנות:
סיבות משותפות לשני המקרים:
1. גם הפרופסורים וגם בתי ההארחה לא מעוניינים - במקרה של הפרופסורים או שהם לא צריכים סטודנטים חדשים או שהמידע שסיפקתי להם לא הרשים אותם. במקרה של בתי הארחה או שאין להם מקום באותם תאריכים או שהם לא מעוניינים לארח יהודים/ישראלים בבית שלהם (לא שברוב המקומות צייניתי את העובדה הזאת באופן חד משמעי אבל אולי הם הבינו לבד... לכו תדעו).
בכל המקרים האלו ראוי היה לשלוח לפחות פידבק... משהו... כל דבר. "לא" קטן היה יכול להספיק... רק לדעת איפה אני עומדת. מצד שני, ייתכן שגם הפרופסורים וגם בתי ההארחה לא ממש שמים על מי שפונה אליהם. בין כה וכה אין להם זמן ודיי נמאס להם להגיד לאנשים שוב ושוב "לא" אז מתישהו מגיע הרגע שהם פשוט מפסיקים להגיב.
נשמע הגיוני אם כי לא הייתי פועלת ככה בעצמי.
2. גם הפרופסורים וגם בתי ההארחה לא מצליחים לקרוא בשפה שכתבתי להם - בתהחלה חשבתי שזה דיי מגוחך. נגיד שמייל שקיבלתי הוא בסינית ואני לא מבינה מה שכתוב בו... למה שאני לא אחזיר מייל לשולח שאני לא מבינה מה הוא כתב? אולי זה חשוב. יותר מאוחר כשהרהרתי שוב בנושא הגעתי למסקנה שזה דווקא דיי הגיוני שהנמען לא יחזיר תשובה במקרה הזה. אם הייתי מקבלת מייל בסינית כנראה שהייתי חושבת שזה ספאם או משהו בסגנון; הייתי מוחקת אותו ומתעלמת לחלוטין.
במקרה של הפרופסורים שלחתי מייל בעברית... ייתכן שהמערכת המתוחכמת של המיילים בטכניון הפכה את העברית לג'יבריש והם לא מסוגלים לקרוא את המייל. במקרה של בתי ההארחה ייתכן שהם לא יודעים לקרוא אנגלית, אלא רק גרמנית, ולכן החליטו להתעלם.
נשמע הגיוני אם כי עדיין בגדר תעלומה.
3. לא חיכיתי מספיק זמן לקבלת תשובה - אני מודה... לא חיכיתי עדיין פרק זמן של שבוע לקבלת תשובות כך שיכול להיות שהם (גם הפרופסורים וגם בתי ההארחה) עדיין לא הגיעו למייל. מצד שני, לי אין ממש זמן לחכות (את עניין הלינה בחו"ל הייתי רוצה כבר לסגור וגם לגבי התואר השני הייתי רוצה קצת יותר וודאות). בית עסק שמתעניין בלקוחות או פרופסור שמעוניין בתלמידים צריך ליצור קשר מיידי כדי לא לאבד את הלקוחות שלו. אוקי... אולי הם עמוסים ולא היה להם זמן לחזור אליי עדיין אבל מבחינת הלקוח המתנה היא סימן לחוסר רצון וחוסר נכונות.
הגיוני אבל אני קצת סקפטית לגבי זה - בתי ההארחה מקבלים כסף על השהות שלי אצלהם. הם צריכים לקפוץ על כל מייל שנשלח אליהם והפרופסורים? אחרי כמעט 4 שנים בטכניון אני יודעת בדיוק כמה זמן מחשב יש לפרופסורים. כל פרופסור מקבל כמה שעות טובות מול מחשב על בסיס יומי ואני יכולה להבטיח לכם את זה (הרבה מאוד מהתקשורת שלהם מתבססת על מיילים). אז לא חיכיתי מספיק זמן לקבלת תשובה? לא נראה לי.
סיבות שלא משותפות לשני המקרים:
היו לי סיבות כאלו ועכשיו הן ברחו אז אם אני אזכר הן יופיעו כאן.
על כל פנים, משהו מאוד מפוקפק קורה כאן. איך אני אמורה לפעול במצב כזה? אין לי כבר לאן לשלוח מיילים ולמיילים ששלחתי אני לא מקבלת תשובה.
דרכי פעולה (את דילמת בתי ההארחה נשים בצד כרגע כי זה פחות משמעותי ופחות חשוב כרגע. נתעסק רק בפרופסורים):
1. לשלוח שוב מייל.
2. לשלוח שוב מייל רק באנגלית.
3. להתקשר.
4. לשכוח מזה ולהמשיך לחפש משהו אחר.
התחלתי את היום בלשלוח מיילים באנגלית לפרופסורים. יכול להיות שעכשיו יש ברשותם שני מיילים ממני והם כבר מתחילים להתעצבן אבל היי... זה מה יש. התוכנית היא לחכות עוד כמה ימים (עד שבוע) ואם לא יתקבלו תשובות... להתקשר. מה שבטוח... אני לא יכולה לתת לזה לחמוק מהידיים שלי בלי תשובה. זה לא יכול להיות שאני לא אקבל תשובה למיילים עניניים ורציניים שאני שולחת. Only time will tell.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives