?Life. How the hell to get through all 9 of them
המעבר לאוניברסיטה זה כמו להיוולד מחדש. אני נשבעת.
אז..אממ..אלו הולכים להיות החיים השלישיים. אני בטוחה בזה.
ואולי הרביעיים?
עכשיו הבנתי למה מתכוונים כשזורקים את הביטוי NineLives... |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
 יודעים מה זה: *
אולי זה לא נראה כמו? אבל זה... במלוא המובן- החופש בהתגלמותו!
יש אנשים שיתחילו להתפלסף... יגידו חופש ביטוי, חופש אומנותי... וכל השיט הזה.
ואני פשוט שמחה.
שמחה כי החופש הזה הוא שלי!
רואים את השעון שם בצד שמתקתק... זה לקראת הלידה הגדולה שלי... הלידה לחיים.
אז לזה קוראים חופש? ההרגשה מבלבלת...
אני כבר לא מפחדת. רק מצפה... מצפה כבר להסתדר... למצוא את הדרך הבאה ולהתמקם כבר שם...
אם זה כבר להשתחרר סופית, ללכת כבר להירשם בקופת חולים אזרחית, לסיים עם הפסיכומטרי או הכי חשוב- למצוא עבודה.
נספר לכם למה אני שמחה:
1. קמתי היום ב- 10. בלי שעון. בלי צרחות "קומי כבר". פיהוק, וחזרה לשמיכה.
2. התרחצתי. היה כיף.
3. יצאתי החוצה לקנות משהו. היה כיף בחוץ. שמש כזאת מגניבה ואווירה תל-אביבית כזאת של יום שישי אחר-הצהריים (כן, גם היום התעוררתי וחשבתי "איזה יום היום? שישי?").
4. פגשתי מישהי בחוץ, חברה. היא אמרה "את ניראת מעולה, את יודעת?" אז הייתי חייבת להגיד "כן, I had my beauty sleep"
5. חוץ מזה, מה עשיתי? אממ... כלום.
6. אה. אכלתי.
אני יודעת שהחופש המוחלט הזה לא ימשך לעד. אני פשוט מאלו שמתענגים על כל טיפת עצלנות ועשיית כלום. אל תצפו שאני אשתעמם. אל תצפו שאני אגיד שנמאס לי.
אני רק מצפה לכמה שיותר כיףףףף ולכמה שיותר מהחופש שלי.
וכשכל האידיליה הזאת תיגמר- אני לפחות אדע שנהנתי קצת. שעשיתי קצת כלום.
ה What the Fuck? היומי:
יצאתי היום מהבית. כן, כבר כמה ימים שזה לא קרה. נו, לקנות משהו וזה...
לרגע חשבתי שהעולם התהפך והשתגע סופית...
מה שראיתי כשיצאתי לרחוב זה...
צהוב???
צהוב!!!
מלא טרקטורים ופועלים זרים עם כובע בנאים צהוב.
חשבתי שהגעתי לקניה. הכל חול וחול. הררי בוץ ליתר דיוק.
כן, ברחוב שלנו עושים שיפוצים.
הפכו את כל הכביש, את כל המדרכה, את כל עמודי החשמל. מחליפים תשתית ביוב.
אז אני מרגישה שחזרנו למאה ה-16. ריח של ביוב. אין תאורה. עושים הפסקות מים כל איזה כמה שעות. מה נסגר עם העירייה?
למה עכשיו?
אני צריכה ללמוד!
והכי נורא- אני בטוחה שהרבה יסכימו. הכי נורא זה ה"פיפ, פיפ, פיפ" של הטרקטור ברוורס...
אני צריכה לעבור דירה! או שאני אשתגע.
כל חמש שניות "פיפ, פיפ, פיפ". בבוקר "פיפ, פיפ, פיפ". כשאני שותה את הקפה שלי "פיפ, פיפ, פיפ".
והקפה שלי זה דבר קדוש!
כן, אני כנראה לא אצליח ללמוד.
לא בבית בכל אופן.
הצעות יתקבלו בברכה!
בכל אופן, שבוע הבא-
1. אני משתחררת.
2. אני אקבל את האזרחות הגרמנית שלי שאני כבר מחכה לה כמעט שנה. (והפוסט: "מי ארי בלונדיני, מי?" מחכה כבר מעבר לפינה...)
3. זה יהיה הזמן שכנראה תתחילו לשמוע ממני פחות- אני אתחיל לקרוע את הפאקינג תחת שלי בללמוד -רציני!- לפסיכומטרי. מבטיחה!
שבוע הבא הולך להיות מעולה!
ונסיים באימרה פרי מוחי הקודח:
"האימרה הרווחת טוענת כי טטריס משחקים בשתי ידיים.
נכון או לא נכון,
זאת כבר שאלה של אישיות".
(המכרים יזכרו את האימרה הזאת בתור הפתיח במענה הקולי שלי לשעבר... אוי... כמה שרציתם לרצוח אותי כל פעם מחדש... "ענננננתתת!!! תחליפי כבר את צלילי הטטריס הנוראיים האלו... מה נסגר איתך?" היו ההודעות הרגילות אצלי...)
אף פעם לא פתחתי את זה מתוך מחשבה שפענוח של גאונות עוצרת את מה שנקרא "מעוף הדימיון" אבל... (ותמיד יש אבל) הבנתם את העניין? מעוניינים לפרש אותה לפי דימיונכם? אני אשמח לשמוע. חייבים להודות שזה יהיה משעשע!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives