?Life. How the hell to get through all 9 of them המעבר לאוניברסיטה זה כמו להיוולד מחדש. אני נשבעת.
אז..אממ..אלו הולכים להיות החיים השלישיים. אני בטוחה בזה.
ואולי הרביעיים?
עכשיו הבנתי למה מתכוונים כשזורקים את הביטוי NineLives... |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2006
פוסט "לקום! כבר בוקר!" -או- פוסט "לקום! כבר יום השואה היום!"
אתמול, כהרגלי בקודש מאז השחרור, הלכתי לישון בארבע בבוקר. _____________________________________________
פיפיפיפפפפ... פיפיפיפפפ... פיפיפיפפפ... פיפיפפפפוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו...
"נו, מה זה עכשיו? נו... עוד חמש דקות! רק לישון עוד חמש דקות... נו... נו... איך מכבים את השעון מעורר הזה???"
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו...
"שיט צפירה!" ____________________________________________
במצמוץ עיניים העפתי את השמיכה מעלי, שיער עדיין הפוך, פיג'מה עדיין מקומטתת-
עמדתי.
כי לכבד את מהות היום צריך וחשוב. ____________________________________________
בדיעבד, אני והמחשבות ההולצות שלי חשבנו שזה דיי מצחיק מה שהרגע היה.
הלכתי לישון בארבע. ידעתי שאני צריכה לקום ואני עושה טעות. ובכל זאת הלכתי לישון בארבע. לא כיוונתי שעון. "מחר יום השואה, צפירה בעשר!", הודיעו ברדיו. "אה, יופי. מחר יום השואה. צפירה בעשר! לא צריך שעון מעורר, הצפירה כבר תעיר אותי...", חשבתי מתוך היגיון ברור של ארבע לפנות בוקר.
התעוררתי ועוד איך,
אבל אפילו המחשבה הקטנה על צפירה בתור שעון מעורר היא עקומה ושגויה מהשורש!
חזרתי לישון ישר אח"כ...
מחשבה: אי אפשר ככה לתכנן תוכניות כשהולכים לישון בארבע בבוקר וכולן מתבטלות מאליהן בבוקר שאחרי... להבא: לארגן תוכניות טוב יותר! מ- 13:00 והלאה!
מחשבה שניה: יום שואה ראשון באזרחות. כלומר, לא באף מסגרת נוקשה שמחייבת השתתפות בטקס זה או אחר... שינוי מרענן. אבל אני... ישנה... כלומר, כמעט...
ועוד אחת: אני תוהה אם זה הומור חולני לחשוב שצפירה יכולה להיות שעון מעורר אולטימטיבי?!
עניין אחרון: שנה הבאה אני צריכה לרכוש לעצמי קצת יותר טאקט!
| |
| |