כבעלת דיליי מטורף ומפוקפק לחלוטין ענת מציגה את הגירסא שלה ל"פוסט המספרים" -או- "אפילוג אנליטי למרוץ אחר עבודה מהוגנת".
מוגש על מגש הזהב:
91 יום חלפו עברו להם מאז הפסיכומטרי המיתולוגי שהיה ב- 11 באפריל. 91 יום, נכון להיום, מאז תחילת המרוץ חסר קו הסיום.
במהלך התקופה הזאת חיפשתי עבודה מהוגנת אחת.
הסתובבתי בשוק אחד, ישראלי ותובעני במיוחד.
שאיפה התחלתית: תמיכת מחשבים וניהול רשתות.
שאיפה נוכחית: רק לא מחשבים!
22 זה מספר הראיונות בהם ביקרתי בתקופה הזאת; למרות שבפועל... זה מרגיש הרבה יותר!
מספר לא מבוטל של ראיונות דחיתי על הסף.
מספר לא מבוטל עוד יותר ביטלתי מחמת מיאוס.
5 משרות מתוך אותן 22 היו קורצות ומעניינות בעליל. מה שנקרא גם - "אטרקטיביות".
השאר- לקו בחסר.
7 מבחנים מקצועיים עברתי ושנאתי כל רגע; וגם 7 מבחני אישיות, גרפולוגיה ואמינות מזורגגים בשכלול הכולל.
1 שיווק רישתי למדתי להכיר, אבל המון המון נוכלים, רמאים ומאנייקים ישראלים שנלווים לעניין.
אם נחזור לעיקר נגלה ש- 6 ראיונות המשך היו. 2 מתוכם היו במיקרוסופט שם הייתי ממש קרובה להתחיל לעבוד.
40 ש"ח לשעה + רכב היה השכר הכי גבוה שהוצא לי.
21 ש"ח במשכורת גלובאלית היה הכי נמוך.
לפרוטוקול נרשמו הרבה יותר מדיי ימים של עשיית כלום.
על 26 ימים בלבד חתמתי אבטלה.
אלו שלשלו לכיסי הזעום 2500 מנצנצים יפים ומעוגלים.
הישועה:
גיליתי שאני בררנית; שאפתנית הרבה מעבר למותר וגרועה לאללה בחיזוי וניבוי עתידות.
בסופו של תהליך אספתי לרקורד 5 מעבידים שרצו ואף שמחו להעסיק אותי.
הנתון השערורייתי באמת הוא שב- 3 מתוך ה- 5 באמת הועסקתי.
את ה- 2 האחרים נפנפתי בלי חרטה יותר מדיי גדולה מבחינתי.
1 עבודה זמנית במרכז תמיכת מחשוב מנפאוור.
שבוע עבודה נטו.
1400 ש"ח לכיס.
מגניב!
1 עבודת סגירת חורים והקמת רשתות זמנית בפרוייקט חלוקת מירסים לאנשי קבע בחברת מירס.
שבוע וחצי עבודה בטבריה וגם לא מעט כיף ושיגועים.
3053 ש"ח לכיס.
מגניב אפילו יותר!
ולבסוף...
1 עבודת שליחויות משעשעת בפיצה אחד פלוס אחד עליה ידובר עוד רבות בהמשך.
קפריזה ופנטזיה לא קטנה בכלל שלי שממומשת ממש בימים אלו.
(900 ש"ח נכון לספירת 4 ימי עבודה שעברו נכון לרגע זה).
מה שמצחיק הוא שבשלושת העבודות הנ"ל לא היה לי בכלל ראיון והקבלה, אקראית לחלוטין, היתה מיידית ומשתלמת.
נק' למחשבה: אולי אני לא אשפית הראיונות למרות הכל.
כנראה שיש עוד דברים שלא הופנמו מספיק.
וכנראה שהיי-טק זה פשוט לא אני!
אחרי חשבון הנפש הזה וראיית החשבונות הקטנה שערכתי פה נותר לי רק עוד לספר ש...
19 יום נותרו, נכון להיום, עד למעבר לטכניון.
19 יום של עבודת משמרות בפיצה.
19 יום עד ש... שוב... אני אצא לי בחיפזון משוק העבודה התובעני הזה ואשכח שכל זה בכלל קרה.
השתפשפתי; התמקצעתי;
התבגרתי.
ממש התפתחתי.
הכרתי אנשים מקסימים שעם רובם ככולם היה לי תענוג לעבוד.
נדייק: הכרתי הרבה אנשים, נקודה.
עברתי כמות חוויות שיכולה למלא בקלות שק שלם.
תקופת מעבר - כאב ראש לא קטן!
אבל, בדיעבד, כיף לא רגיל!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives