וקר.
קר בבוקר יום ראשון.
קר ומנוזל.
לעזאזל עם זה!
___
היום זה יום גדול, גבירותי ורבותי. היום, כן, בהחלט זה היה היום.
היום נכנסתי לחדר הקבוע שלי במעונות שנה א' - מעונות הסנט, טכניון עליון.
טוב, תארתי לעצמי שיהיה סיוט מהגהינום הרי בגהינום עסקינן, אבל לא לקחתי בחשבון דבר אחד. דבר אחד ומקולל הלוא הוא הבירוקרטיה!
לזכותם יאמר שלפחות לא פספסתי את האוטובוס האחרון...
בואו נשחזר מה היה לנו היום:
6 בבוקר - גשם.
6 וחצי - גם אז גשם. ענת מתכרבלת במיטה ומסרבת בכל תוקף לבצע קימה.
7 בבוקר - מתרצה לקול השעון המעורר.
8, 9 , 10 - שעות מבוזבזות.
11 - כבר בחדר הישן בטכניון עומלת במרץ כמו עוזרת תימניה; אחת כזאת שזקוקה נואשות למשקפיים ומעדיפה להחביא את כל הלכלוך מתחת לשידה...
היו הרבה פאשלות ביום הזה, הראשונה שבהן היתה הוד מלכותו הגשם שהחליט למלוך בחוזקה בדיוק כשרגלי המסכנה פסעה מחוץ לפתח החדר הישן מלווה בכמה תרמילים כבדים הרבה יותר מדיי.
השניה היתה, כמובן וללא עוררין - הבירוקרטיה!
והנה חזון אחרית הימים שלי:
כדי לפנות חדר צריך להשיג את אחראי הביתן, סטודנט מסכן ומתוזז שמן הסתם יש לו עיסוקים משלו. כל תפקידו כולל בעיקר את הליך בדיקת החדר ואישור העזיבה בפיתקית קטנה ומיוחלת. אותו סטודנט, במקרה שלי סטודנטית... למדה כל אותו היום. הו, כמה צפוי.
תחנה שניה - טוב, ממשיכים לתחנה שניה. את העזיבה, אין מה לעשות, נדחה לאחר הצהריים.
אתם שמים לב שכבר כאן מתחילים לראות את הפיגור בלוח הזמנים המדוקדק, נכון?
תחנה שניה הלוא היא משרד מעונות עליון. כל מה שצריך להתבצע בתחנה זה לקיחה קטנה וחסרת חשיבות כמעט של מפתח. מפתח! מה סך הכל ביקשתי? רק מפתח!
וקצת פחות גשם כשאני בדיוק נאבקת עם הזינוק בעליה האישי שלי, תודה!
אז מסתבר שלקחת מפתח זה תהליך שלוקח שלוש שעות עמידה מפרחת, הידעתם?
כשהגעתי לאזור המשרדים התור היה ארוך בערך כמו... האמ... כן, ארוך. ארוך מאוד.
בזמן הזה הספקתי לגווע ברעב, למות, לקום לתחיה, להתעצבן, להרטב, אבל מסתבר שגם להכיר לא מעט אנשים חברמנים ומשעשעים (שכנים לעתיד).
משימה הושלמה!
תודה באמת!
בשעה 3 בצהריים קיבלתי את המפתח ו... רצתי לאכול.
המפתיע הוא שבדיוק חצי דקה לקח לי מרגע ההתיישבות מול הפקידה ועד לרגע הקימה עם המפתח המיוחל ביד. מוזר ויש אפילו שיגידו שמדובר בקונספירציה ניבזית של מזנון "דה ז'ור" שממוקם מטר ממשרד המעונות.... המפ.
___
בזמנו הבטחתי שאני אעשה מצא את ההבדלים בין הצפוי למצוי. הנה תזכורת למי ששכח: ככה נראים החדרים המיועדים כפי שפורסם באתר המעונות באינטרנט.
וזה הבוק המציאותי:
מעונות הסנט - תמונת חזית
קצת כדי שתראו את צורת הבניה-
נכנסתי לבית וישר ראיתי כל מיני דברים נשיים וורודים זרוקים פה ושם - ידעתי שאני במקום הנכון.
המטבח / חלל משותף-
נתקדם לעבר החדר, מפתח נוסף פותח דלת.
דלת.
חדר-
מבט קצת יותר קרוב על האזור שלי שכבר התחיל להיות מקושט לו בשלל בלאגן-
הדבר הראשון שעשיתי היה לתלות כל מיני דברים שישעשעו אותי
דוגמא: למצוא את איינשטיין צוחק עליי כשאני פותחת את הארון לעוד בוקר לימודים עגום ומיוסר-
{תרומת החברות הטובות}