טוב, אני בכלל לא חסידה של מיצוי יעיל של זמן. אני, אם רק יתאפשר לי, אעדיף להפסיק בכלל לספור את אותם פרקי זמן ארורים. בעיקר את אלו שמכונים "שנים".
סיטואציה ממחישה-
יושבת לי ליד ספל קפה מהביל בערב יום שבת בעבר הלא רחוק. מרגישה שהזמן רץ לי מהר מידי בין האצבעות אבל לתהיה הבאה שתצא מהפה שלי לא היה משהו שהיה יכול להכין אותי מראש. לזה לא ציפיתי כלל וכלל אפילו לא מעצמי. והנה מה שחשבתי:
"רגע, היה לי יום הולדת לפני חודש... אז רגע, כמה חגגתי? זה היה כבר 21 או שרק הגעת ל 20 המיוחל? פאק..."
המחשבה שלאחר מכן כבר כללה אי אילו קיטורים של גילוי ושל שנאה עצמית.
ואני? אני מצידי כנראה אפסיק את הספירה הארורה הזאת.
מה אכפת לי בת כמה אני? אני חיה את החיים בצורה המהנה והממצה ביותר, הולכת בעקבות השאיפות והרצונות שלי, אני לא צריכה דבר נוסף מלבד אלו; בטח שלא אי אילו "ספירות מלאי".
מוטו לחיים?
כנראה שכן.
ומעניין לעניין כי לשם זה באמת התכנסנו... לא לי מגיע היום מזל טוב. לא שאני בכלל סופרת, אבל היום, בדיוק היום לפני שנה (19.12.05) אימצתי לחייקי חיית מחמד חדשה, חיננית וגזלנית זמן במיוחד.
היא סגולה-שחורה מבפנים ומסתורית למדי, מלאה באי אילו קישקושים שהבעלים שלה מכניסים לה לראש שחור על גבי לבן, מישהו מזהה מה שם החיה?
___
אני לא עושה סיכום שנה וגם לא "מה השתנה", כל זה יגיע עוד לקראת סיום השנה הלועזית בסוף החודש.