?Life. How the hell to get through all 9 of them

עדיין אין מחשב...

זה לא מפריע לי להיכנס ולכתוב פוסט בכל שני וחמישי מסתבר.

וגם להגיב בשצף קצף.

אני חסרת תקנה... מסתבר.

לפרוטוקול יאמר שמצאתי מקום אידיאלי ללימודים ממושכים ומפרכים. מדובר באחת מכיתות הלימוד המיוחדות של אחת הפקולטות פה:

מטר רבוע מגודר בקירות לבנים צחורים. שולחן, כסא ודיי.

כל כך שקט שסוף סוף אני יכולה לשמוע את עצמי חושבת.

זה משאיר הרבה זמן לדימיון ולמוזות לפמפם את דרכן במעלה המוח.

הנה למשל עכשיו אני ברגע מטורף של פרצי נוסטלגיה-

בתוככי הקהילה הישראבלוגית מצאתי קטע שכתבנו, אני והפליפ שלי, בערך לפני שנה ברגע של שכרון קל. איזו נוסטלגיה משחררת.

אגב קטעים משעשעים:

יום שלישי, הרצאה בכימיה אורגנית, המרצה ממלמל דבר או שניים על קשרים כימיים ובעיות במבנים מולקולריים-

המרצה: "ואתם יודעים מה? כל מודל הקשרים הזה... הכל ישרא-בלוף...!"

אני: "מה?" קוברת את עצמי עמוק בכיסא. "מה הוא אמר?", אני שואלת את הזאולוג המסוקס, "ישרא מה?"...

בהחלט מכורה. אבל מכורה משועשעת.