תאמת שהיא עשתה לי חשק עז לקפץ על בריקדות.
כשהודיעה לי אתמול הקנדית שמתארגנת קבוצת אוטובוסים שתצא לכיוון בית ראש הממשלה בירושליים להפגנה שנערכה היום קיפצצתי לתומי בשמחה.
מאורע חוויתי, מרגש ואינטנסיבי למדיי - אין סיכוי שאני אוותר על דבר כזה!
7:30 - 8 אוטובוסים מלאים יוצאים לכיוון הבירה.
11:45 - רק מגיעים למחוז חפצנו.
6 וחצי שעות במצטבר של נסיעות מייגעות למדיי. וירושליים? ירושליים כבר הרבה זמן שלא נראתה כֹה שוקקת שוטרים. שוטר לכל בלטה; הם נערכו להפגנה רצינית ובצדק - היה מרטיט ומלהיב. המוני סטודנטים ולא מעט בלאגן.
יצאנו אני, הקנדית, השותפה הקיבוצניקית, שלוש חברות נוספות למסלול ואיתנו עוד לא מעט חברים מהקמפוס. התפרענו כהוגן... ואני שכבר הרבה זמן לא הייתי נוכחת בהפגנה טובה ובעלת עקרונות חשובים נכנסתי לעניין ההתפרעות בעונג צרוף.
"יולי יולי יולי את ההשכלה לקחו לי!" שאגתי שם בהנאה מרובה.
בכלל, זה היה הפתרון המושלם להוצאת אגרסיות והגרון שלי מאוד נהנה...
הוא (הגרון) דורש תה עכשיו בכמויות היסטריות והאוזניים? האוזניים עוד ממאנות להיפרד מהזמזומים הבלתי פוסקים שבאו בעקבות כמויות הרעש העצומות שהקים שם קהל המפגינים.
"יאללה בלאגן! יאללה בלאגן! ... זונות דופקים בכסף; סטודנטים בחינם!"
___
לצערי היה קשה להתעלם מחוסר תשומת הלב המספקת שניתנה לכל האירוע (וחוסר תשומת הלב המספקת לכלל השביתה). איזכור מינימלי בחדשות הערב, מיעוט בתמונות וכתבות אינטרנט וזה עוד בלי להזכיר את ההתייחסות המבזה של השלטון לכל השתלשלות האירועים.
אני בכלל לא מרוצה.
זה לא חדש.
___
אם תרשו אני אקצר עקב התשה כרונית ומיטה שמתגעגעת אלי.
1. כתבת וידאו מ Ynet.
2. תמונות המחשה מהאירוע:
בלאגן חוגג ליד בית ראש הממשלה-
ההמון השואג-
והנה אני כבר סקרנית לגלות את התוצאות של כל מהלך השביתה ההירואי הזה.