חברת הצחוק והשעשועים שלי פה בטכניון הביאה הפעם למחוזות הטכניון פאדיחה שלא תאמן. ואני? אני מהיותי חברה כזאת טובה ומסורה הבטחתי לה שאספר על האירוע קבל עם ועדה כדי שכולם יקראו ויראו...
סיפור שהיה כך היה: (לשם נוחות שונו מעט פרטים)
יום ראשון -
ח' (מלשון "חברה משעשעת וכייפית") פותחת חשבון בפייסבוק. היא נורא מתלהבת משלל האפליקציות ומגוון החברים הרחב. היא נשארת ערה עד הבוקר כדי לחרוש על כל דביבון, ערפד ומיצובישי שבאתר.
יום שני -
כבר יום שני לעזאזל. כבר יום שני וח'? ח' עדיין מול הפייסבוק.
לקראת ערב היא מחליטה שהגיע הזמן לפתות גם חברים נוספים לאתר המלהיב. המייל נפתח, אצבע קלילה נשלחת ועשרות הזמנות לאתר הארור נשלחות.
היתה נורא עייפה הח' הקטנה; יומיים ברצף מול מחשב זה לא עניין של מה בכך... על כן הלכה לישון; והיא שמחה וטובת לבב.
יום שלישי -
ח' שמה לב שמחשבון המייל שלה נשלחו מיילים להרבה מאוד אנשים. היא תוהה מי היו כל אותם מכותבים...
באותו הרגע רתחו המים לקפה של הבוקר. ח' הלכה להכין לעצמה קפה ויחד עם הסיאסטה של הבוקר שכחה לחלוטין מכל העניין התמוה.
יום רביעי - שקט.
יום חמישי -
ח' מקבלת מייל מאחת הפרופסוריות המוערכות שבטכניון. לשונו הוא כזה: "ח' היקרה, לא זכור לי שאי פעם ראיתי אותך. לא זכור לי שדיברנו ולא מובן לי מדוע אני מקבלת כזה מייל מסטודנטים. לא, אני לא רוצה להיות חברה שלך בפייסבוק!".
ח' הסמיקה, החליפה את צבעי פניה, פעמיים, דפקה את הראש בשולחן מרוב פאניקה וכמעט שפכה את הקפה הקר שעוד עמד על השולחן משלשום.
מה מסתבר?! מסתבר שבקלילות הדעת שלחה ח' את אותה הזמנת פייסבוק לכלל רשימות התפוצה והאנשים שאי פעם היו מכותבים שלה במיילים. מיילים נשלחו לטובי המרצים והמתרגלים בטכניון.
ח' התפדחה נורא מגודל האסון.
יום שישי - ח' עדיין מחכה לתגובות שטנה נוספות מקרב המרצים.
יום שבת -
אז פחות או יותר אני שמעתי על כל העניין. ישר הסקתי את המסקנה המתבקשת: אם אי פעם אתם מתכננים להתקבל למשרת סטודנט במעבדה או לפרוייקט מחקר כזה או אחר עדיף ש... מראש... לא תירשמו לפייסבוק.
ובלי קשר, בין כה וכה ובכל סיטואציה שלא תהיה... עדיף לא להירשם לאתר השטני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives