לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

?Life. How the hell to get through all 9 of them


המעבר לאוניברסיטה זה כמו להיוולד מחדש. אני נשבעת. אז..אממ..אלו הולכים להיות החיים השלישיים. אני בטוחה בזה. ואולי הרביעיים? עכשיו הבנתי למה מתכוונים כשזורקים את הביטוי NineLives...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על הומניות ויציאה מהמסך


 

יושבת לי בדרך הביתה ברכבת.

דווקא נחמדות הנסיעות האלו, לימדו אותי להבין רכבת מהי...

זמן הרגעות בשבילי, עם איזה דיסק טוב והתשבצים המפורסמים. משכיח את כל הטרחות המיותרות של השבוע.

 

רק שהפעם... הפעם נסעתי עם שותף ללימודים. מפקירים את זמן האיכות שלנו עם הרכבת החלטנו לפתור תרגילים - טעות נוראית! תזכירו לי אף פעם לא לעשות את זה שוב.

אז הוא פתר.

אני בהיתי.

העיפרון נע בין האצבעות בתנועה העצבנית האופיינית.

טוב, המצב לא עד כדי כך גרוע אבל משהו באותו הרגע הבליח ככה בקצה המחשבות. מחשבה טורדנית שהוציאה אותי מהריכוז.

 

אותה מחשבה שתוהה אם אני בכלל עושה את הדבר הנכון.

זאת הדרך הנכונה בכלל בשבילי?

 

יודעים או לא יודעים, אני בכלל שונאת מתמטיקה. ופיסיקה? סרבתי עד עכשיו להכליל את הנושא בלקסיקון שלי!

אני הומנית As can be, חובבת אומנות מושבעת.

את השנים בביה"ס ביליתי בפיסול וציור, להזכיר, אז מה השתנה עכשיו?

עדיין תוהה אם חשיבה ראלית זה דבר נרכש.

ואיך זה שאני תמיד בוחרת לטפס במסלול הכי קשה.

 

"ביוכימיה זה לבחורות", אומרים הסטודנטים בחשמל ובאופן שבד"כ לא היה מתקבל ככה דווקא מנחמים אותי.

 

חוזרת הביתה ולא נוגעת בתרגילים.

נו, כרגיל.

 

גלויה - לפעמים מילים מיותרות:

 

 


 

יציאה מהמסך-

 

הפכתי להרגל את ההליכה לחוות המחשבים באולמן. בד"כ תמצאו אותי שם אחרי השיעור בפיזיקה (כלומר א' ג' ה').

עוד ניסיון עגום ביותר מבית היוצר של NineLives, ניסיון להשתחרר ולהדחיק את קיום הפיזיקה ביקום.

כן... ובכל אופן,

יושבת לי באיזה יום אחד, מסתכלת קצת בבלוגים, מגיבה פה ושם, פוזלת לכיוון המחשבים האחרים ו... מחזירה את המבט עם טאצ' מבוהל של פאניקה חזרה למחשב שלי - בכל המחשבים מתרוצצות להן נוסחאות ושאר הקלטות מרצדות של עניינים ברומו של עולם. זה ממש לא מה שאני צריכה עכשיו!

פוזלת לכיוון השני.

עכשיו בכיוון השני, ראוי לציין שהיה דווקא מחזה מסקרן מאוד... לא אחר מ... בלוגר.

בלוגר צעיר ורענן, פרץ לו סתם ככה פתאום מעבר למסך, יושב לו במרחב מחייה טיבעי - ליד המחשב.

תמונת השתקפות אחד לאחד מרצדת על שני המסכים.  

לא ציפיתי לזה ואני בכלל לא חובבת הפתעות!

 

אני מרשה לעצמי לכתוב את זה במיוחד בגלל ש... שום דבר לא קרה; במיוחד בגלל שלא יודעת למה ואיך אבל אני לא קוראת קבועה בבלוג שלו והוא לא בשלי.

הטכניון הוא ממש אחו של בלוגרים אבל את הבלוגר הספציפי הזה אני מניחה שאני דווקא מזהה.

 

אם לא היו מספיק מחשבות שהתרוצצו לי בראש עכשיו נוספו גם אלו.

ולמה לעזאזל לא אמרתי כלום?!

ולמה לעזאזל כל העניין הזה (היציאה מהמסך) כל כך מרתיע אותי?

טוב, לא בדיוק מרתיע... זאת תהיה הגזמה, אבל מעיין סוג של חוסר חשק לעשות את ה"צעד" הזה (והמילה "צעד"... גם היא בכלל... הרבה יותר מדיי מוגזמת).

 

הנה משהו שכתבתי לא מזמן ומכיוון שהוא יצא כל כך בטבעיות אני ארשה לעצמי לצטט את עצמי:

"תוצאה של יותר מדיי בלינד דייטים כושלים? אולי פלאשבקים מתקופות עם הרבה פחות ביטחון? מה שבטוח... כשפתחתי את הבלוג הדבר האחרון שחשבתי שאני אעשה זה להיפגש עם אנשים מהעבר השני. למען האמת רציתי לעשות הפרדה מוחלטת. הרי זאת לא היתה הסיבה לפתיחה של הבלוג. אהבתי את האנונימיות של ישרא, אבל לא ידעתי עד כמה היא שבירה. פתאום להתחיל לתקשר עם הצד השני היתה סוג של היסחפות מבחינתי. ישרא, מהבחינה הזאת, הוא ממש מערבולת. אם אתה נכנס אז זה ממש עד הכתפיים..." 

 

המשכתי בעיסוקי התמימים, מוטרדת, אבל לא מספיק בשביל שזה בכלל יזיז לי משהו במנגנון ה"לעשות משהו בעניין".

שונאת שינויים, עדיין מעדיפה לבהות במסף ולחשוב שהעולם מהעבר השני דווקא אידיאלי הרבה יותר...

 

יש שיגידו שזה סוף דווקא דיי טראגי.

מסכימה.

 


 

עולם בתלת מימד-

 

 

 

 

למסגר, לשמור ולהשתמש בפורים הקרוב............

נכתב על ידי NineLives , 16/9/2006 15:25   בקטגוריות הגלויות, ארספואטיקה, לימודים  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של og211 ב-22/9/2006 09:30
 



החיים - מלחמת הישרדות יומיומית


באפריקה כמו באפריקה הישרדות זה שם המשחק.

 

באפריקה כמו בכל העולם הישרדות זה מאבק יומיומי.

 

ותרשו לי להיות גלויה -

אימוץ מסכות זה עניין של שגרה. הסוואה לשמה. הגנה אינטיליגנטית.

כדי לשרוד.

כמובן.

 

 

גירסא שנייה - מסכה צבעונית.

 

חשיפת המסכה עלולה להתפרש כחולשה.

לחשוף נקודות תורפה.

לסכן.

אם כך, מסכות זה אינסטינקט טבעי ממש.

חייתי.

 

כי מי בכלל רוצה להיפגע?

נכתב על ידי NineLives , 16/8/2006 18:04   בקטגוריות הגלויות  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'רנובוג ב-20/8/2006 03:22
 



ענת נחשפת Vol 2 - גילוי הסוד האימתני


 

הסוד. כן, אותו סוד שמטריד את מנוחתי זה שבועיים הגיע לסיומו אתמול.

 

אתמול, אחרי שעברתי את הגדול שבשבעת מדורי הגיהנום אני יכולה להכריז בלב שלם וחיוך מסופק... על...

 

אחרי שחיכיתם לעניין בכזאת סבלנות.

אחרי ייסורי "ספרי לי" בלתי פוסקים ומכיוון שאני עוד שניה אתפוקק מהצורך לספר.

 

במיוחד גם מכיוון שאני אלופת הפלסופים ומתיחת החוט עד לגבול קצה היכולת...

 

אני אגש לעניין:

 

ענת, מאתמול גם בעלת הרישיון המבורך והיוקרתי ביותר לאופנוע עד 500 סמ"ק.

 

הנה גלויה תואמת:

 

 

אתמול, אם כך, סומן עוד וי אימתני ב- To Do List המתמשך והבלתי מתפשר שלי.

 

מודה- חיכיתי לעניין הזה ולהגשמה שלו כבר הרבה זמן!

ככה זה כשאת חיה בבועה התל-אביבית - אופנוע זה חובה (או מינימום אופניים)!

זה פרקטי, חסכוני והכי חשוב... מסוקס!

ושאני אוותר על רישיון לסמל פאלי המובהק כל כך?

Well, no indeed!

 

מודה- "סוד" כשר למהדרין לא היה פה; גם לא היה יכול להיות איתי- חסרת הטאקט, פלטנית הסודות שלא מסוגלת לשמור שום דבר לעצמה למעלה מיומיים.

רעה ואכזרית שכמוני כבר דאגה לפלוט את העניין לפני כמה מהחברים הקרובים...

ש... כבר בימים אלו דואגים לקנות מעילי עור תואמים לטובת העניין...

 

אני גם מודה בעניין אחד בעייתי קצת הרבה יותר מדיי- היחיד שלא סיפרתי לו בנוגע לעניין הוא אבא. מיותר להרחיב למה; העניין מובן. הבעיה והעיקרון המרכזי פה הוא ש... אני גם לא מתכוונת לספר. לא עכשיו, לא אף פעם!

אמא שמעה על העניין בקושי ודאגה לשאול "נו, אז אבא יודע מהעניין?"

"בטח, בטח", אני עונה ומחביאה חיוך מסתורי.

"שתדעי שאני לא מרוצה...", הוסיפה ואמרה משתפכת לה ככה סתם.

"Well, אני עושה את זה ולא אכפת לי", קיטרתי.

 

עניין הרשיון הזה, תנו לי לספר, הוא עניין מהותי מבחינתי. זה מעבר לרישיון ומעבר לשאלה של "האם יעשה בו שימוש?" זה עניין שחשקתי בו. השתוקקתי לעשות.

כמו טינאייגרית הורמונלית נורא התחשק לי והפצרות של "אל תעשי את זה, זה מסוכן" נראו פתאום נורא אטרקטיביות לביצוע ה"דווקא" היומי.

אז עשיתי את זה.

ואני חייבת לציין שאין מספק מהגשמת פנטזיות נחשקות.

אלוהי של ממש.

 

כמה מילים על הטסט / כמה מילים בכלל:

אז אתמול היה הטסט.

לחברים הקרובים יהיה זה הזמן לצחוק כשישמעו באיזה שעה קמתי. ידוע או לא ידוע, ענת לא אוהבת שעות בוקר מוקדמות ושעת בוקר המכונה "6" בקושי זכתה להיכלל בלקסיקון שלה.

אז קמתי ב- 4 לא פחות ולא... טוב, אולי קצת יותר...

שיט!

לא הספקתי לשתות את הקפה המסורתי ולמה? מיהרתי לתפוס את האוטובוס הראשון למשרד הרישוי בחולון.

שיט!

הגעתי לשם באיחור. עדר של בחורונים מסוקסים כבר היה רכוב שם על אופנועים. טסט זה? יותר נראה כמו שוק!... רק על אופנועים.

5, 6 - שיעור כפול.

7 - טסט.

טסטר מאנייק.

כביש עמוס ביציאה מחולון.

הרבה ילדים בדרך לביה"ס.

בלאגן.

נו מה חדש?

 

7:10 - הטסט כבר בשלבי התפוגגות. ניהלו את זה שם כמו סרט נע של ממש. אני תמיד צוחקת מסיטואציות כאלו.

צחקתי.

ענת מורידה את הקסדה.

עוד מספיקה להיפרד מהמורים החביבים שליוו אותי בשבועיים האחרונים.

ודווקא נהנתי. למדתי להכיר. הרצנו צחוקים... והופס זה כבר נגמר.

נו כמו כל דבר טוב- נגמר.

מה חדש?

 

8 - כבר חזרתי הביתה עם לא מעט רגשות מעורבים.

 

את העניין שעברתי את אותו הטסט אתם כבר יודעים, אבל לציין שלא מעט שערות נמרטו במהלך היום חייבים גם חייבים לציין!

 

שמחתי.

 

מסופקת מתמיד עוד הקשבתי לרדיו שזימזם איזה פזמון מופרך.

בחצי אוזן עוד הספקתי לשמוע אי אילו מילים:

"בית ספר לנהיגה ימית. בוא גם אתה לשיעור ניסיון. צ'טרף לצוות המיומן שלנו. בוא תוציא עוד היום רישיון ליאכטה פרטית משלך!!!"

 

ענת מתלהבת מהאטרקציה הרעיונית החדשה והמלהיבה...

 

יאללה ליאכטה?! - האתגר הבא?!

 


 

פאקינג עידכון:

 

ענת חוזרת מחר לצבא!

לסיוט הגדול...

החברים כבר צוחקים!

 

נועסת לצפת.

פיקוד צפון אי שם בגבהות.

 

!Work! - Not pleasure

 

כבר הודיעו לי שאני אצא בשישבת ככה שביקורי שביזות ו"אמא, תקפיצי לי אוכל" לא יהיו נחוצים הפעם.

 

צחוקים ושיגועים יבוא מיד בהמשך. תודה.

נכתב על ידי NineLives , 19/6/2006 09:02   בקטגוריות הגלויות, סוד  
82 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ninelives99 היישר מחור נידח בצפון ב-25/6/2006 09:39
 




דפים:  
Avatarכינוי:  NineLives

בת: 38

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNineLives אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NineLives ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)