יום העצמאות בתל אביב – גם אם אני רוצה ללכת לישון מתישהו זה בלתי אפשרי. הרחוב כולו הומה בבאסים, טראנסים ומשחיטי מכוניות קטנים ומנוזלים.
אין צורך להרחיב מלבד לציין את העובדה הפשוטה שטוענת כי אם אי פעם תחפשו את המקום ההזוי ביותר בארץ אני אאלץ להמליץ לכם לבקר בתל אביב ביום העצמאות... המקום בו ה vibe מטורף והאנשים פסיכוטיים.
__
גבירותי ורבותי, התכנסנו פה הערב-
גבירותי ורבותי, התכנסנו פה הערב כדי להחליט במקום ענת איזה מעונות עליה לבקש לשנה הבאה. ענת פשוט ידועה בתור בעלת כושר בחירה לקוי מהיסוד ו... אתם... אתם ידועים ככאלו שכל כך אוהבים להגיב. אם כך אנחנו נסתדר מעולה.
העניין פשוט. אתן לכם יתרונות וחסרונות, כמיטב המסורת המחושבת שלי, ואתם... אתם תבחרו.
הפרס? ... כן, הפרס, כמובן. הפרס לעונה נכונה יהיה... אממ... האממ... סמיילי חדש ומנצנץ. עודנו באריזת המקור והוא טומן בחובו חיוך שטיבו מעוגן באחריות לשנה.
הולך?
מעונות הסנאט VS. מעונות מזרח ישן:
תאמת שכל העניין הזה, כמה שהוא יכול להיות פשוט ולגמרי לא בעייתי מטריד אותי יותר מהרבה דברים אחרים עכשיו. הרי על טיב המעונות והאנשים בהם תוכל לקום וליפול השנה הבאה שלי בטכניון.
אני אשכנזיה מחושבת למדיי. אני צריכה לעשות את הבחירה הכי הגיונית והכי שקולה.
הנה כמה נקודות בעד ונגד כל אופציה.
נתחיל במעונות הסנאט:
- מדובר בחדר לשני שותפים (משמע - אין חדר לבד) בעלות של 478 שקלים לחודש.
- עלויות החשמל כלולות ואין צורך בתשלום נוסף.
- המיקום: דיי קרוב להכל. לא זה מה שישפיע על הבחירה.
- האזור יפייפה והבניינים חדשים - מינימום תקלות.
- נקודה חשובה ביותר: אם אני בוחרת את מעונות הסנאט רוב הסיכויים הם שאני אקבל את אותו חדר. שתי שותפות (ביניהן הקיבוצניקית הבשלנית) כבר הודיעו שהן נשארות בדירה כך שאני אוכל להצטרף אליהן ולהישאר במקום שהוא כבר בית בשבילי. מה גם שהשותפות התגלו כמקסימות ביותר. במהלך הזמן שעבר התחברנו מאוד כך שעזיבה תהיה מאוד קשה. עזיבה פירושה לפתוח דף חדש לגמרי וזה, כאמור, סיכון רציני למדיי.
מעונות מזרח ישן:
- חדר ליחיד (כן, כן... הלבד הזה מאוד חשוב) בעלות של 590 שקלים לחודש (הפרש של 110 ש"ח יותר מהסנאט).
- עלויות החשמל לא כלולות ויש צורך בתשלום נוסף.
- המיקום: גם פה המיקום לא משנה למרות שהמעונות האלו יותר קרובים לפקולטה שלי.
- האזור: חביב למדיי.
- כמו שאמרתי, לעבור למעונות מזרח ישן יהיה לפתוח דף חלק לגמרי. יש אפשרות שזה יהיה לטובה אבל תמיד קיימת האפשרות שזה יהיה אסון קטסטרופלי.
נסכם: סה"כ מה שיהיה יהיה... אני אוהבת לקחת סיכונים אבל אם אפשר שהם יהיו מחושבים אז מה טוב.
הייתרון הגדול שבמעונות הסנאט הוא הרגשת הבית והשותפות שנשארות. הייתרון הגדול שבמעונות מזרח ישן הוא - חדר לבד. שני אלו המהותיים ביותר בשבילי בחיים פה בקמפוס.
(אופציות נוספות למגורים בקמפוס נפסלו עקב מיקום גרוע או עלויות שהן מעבר למה שכיסי יכול להרשות לעצמו).
אם תרצו אתם מוזמנים להביע את דעתכם. אני בכל אופן אמשיך להתלבט לי פה ביני לבין עצמי עד הדד ליין של הגשת הטפסים.
___
Next, ענת מתפרסמת ברחבי הוורלד וויד ווב-
לפני כמה ימים הפנו את תשומת ליבי לכך שהלינק לבלוג שלי מופיע באחד מאתרי הפורומים שמשוייך לסטודנטים (הפתק הסגול, למתעניינים).
היתה זו לא אחרת מאשר ביקורת נוקבת.
עקב היותי חובבת מושבעת של ריבוי דעות אני אפרסם את הלך הדברים להלן:
הסיטואציה היתה כזו: באחד הפורומים באתר קיים משתמש (נקרא לו "טוקבקיסט 1") ולו גראווטר זהה לשלי. ההודעה שפורסמה הופנתה אליו וזו היתה לשונה-
הודעה בפורום: "לינק. טוקבקיסט 1 נתפס על חם?"
תגובות להודעה:
טוקבקיסט 1: "שאני אכתוב על רקע ורוד סגול?"
טוקבקיסט 2: "היא סטודנטית בטכניון. אני מכיר אותה".
טוקבקיסט 3: "יפה מאוד מצידה (לא שברור לי מה הצורך בכך) לכלול הנחיות לעניבת
עניבה. אגב, אם היא שוקלת להמשיך את המפעל הברוך הזה אז בבקשה
לכלול הוראות לעניבת פרפר".
טוקבקיסטית 4: "האמ.. אני לא ממש אוהבת את השפה שלה. לא קולחת במיוחד".
אין דבר שאני יותר אוהבת מרצף של דעות טוקבקיסטים. זה העלה חיוך על פניי המיוסרות. עזבו משעשע... זה מחשל, זה מסקרן והכי חשוב אלו דעות חד וחלק בלי התחכמויות.
אני מסכימה לגמרי. אני גם צריכה לדבוק קצת יותר בפוסטים הרציניים שלי ואם אפשר אז גם לחדד את ההומור שעושה רושם שהחליט להתאייד לעבר מקום שהוא קצת יותר רגוע מהמוח שלי.
ביקורת נוקבת No. 1 נכנסה לארכיון.
ולבסוף נקנח בקצת מוזיקה טובה ונמשיך ברצף הפרמיירות (למרות שבשבילי זאת כבר מזמן לא פרמיירה). פשוט כי הבטחתי לסגור לכם את החור נוראי הזה בידיעת המוזיקה:
פרמיירה מקוונת (Estradasphere - (chapter 3
הלהקה המופלאה הזאת. הו Estradasphere... כיום מייצגת כמעט באופן מוחלט את העדפה העיקרית שלי במוזיקה. היצירות שלהם הם לא פחות מאשר יצירות אומנות מופלאות מבחינתי.
הם ללא ספק מוזיקת רכיבת האופניים האקסקלוסיבית ביותר שאני אוכל למצוא לעת עתה.
גם הלהקה הזאת, כמו רבות ואחרות שאני אוהבת, שמים דגש עיקרי על הפן המלודי. אם בדיסק Buck Fever תוכלו עוד למצוא טראקים עם מילים באלבום ה"חדש" Palace Of Mirrors מ 2006 (שהתוודעתי אליו לא מזמן) המילה היחידה שנאמרת היא "הופ" וגם זה דיי והותר.
תחת הקיטלוג המוזיקלי הם נכנסים לז'אנר הפוסט רוק אקספרמנטלי וגם בקיטלוג הזה נעשה להם עוול.
ללא כל ספק הם שונים מכל להקה ששמעתם עד עכשיו. הלחנים המופלאים שולבים בתוכם כל כך הרבה כלים- מגיטרה ועד כינור. באנג'ו, סקסופון ועוד... וזה הרי בדיוק מה שאני אוהבת לשמוע.
אני אוהבת את כל העושר המוזיקלי הזה. אני אוהבת את הייחודיות. הם מצליחים לשלב כל כך יפה בין מוזיקה קלאסית, לקצת רוק כבד. האלבום האחרון הוא בכלל הרבה יותר בסגנון עממי וגם השפעות של מוזיקת גלישה תוכלו לשמוע בין הלחנים שלהם.
מה שמגניב זה שהם פועלים עכשיו ולא בעבר הרחוק ורווי הסמים. אי לך ובהתאם לזאת אני חייבת לרשום לעצמי לראות הופעה חיה שלהם מתישהו בעתיד.
* * * * * ללא ספק 5 כוכבים בסולם הדירוג המאוד מפוקפק של NineLives.
אתם חייבים להתרשם-
(מאוד קשה למצוא דוגמאות ממצות לגדולה של הלהקה הזאת. הסאונד ברוב המקרים נוראי והצילום גרוע ובכל זאת- Run Film -)
הופעה חיה ואילתורים - Hunger Strike
אפילו הדקה וחצי הראשונות מספיקות בשביל ההתרשמות.
הופעה חיה - Adaptation of a Violin Concerto
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives