RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2006
 אתמול היתה לי סיטואציה מבאסת
כו להופעה מגניבה. דווקא רציתי לבוא. היה יכול להיות מגניב לאללה. אבל... הייתי כל כך דחוקה בכסף. ללכת להופעה פזוט לא היתה אופציה.
אני שונאת סופי חודש במפשחות ישראליות ממוצעות מינוס.
זה תמיד מציב אותי בסיטואציות מביכות למיניהן.
אין ספק שזה אחד הנושאים היותר אישיים שקשה, לפחות בשבילי, להחשף איתם. אפילו שזה בבלוג... עצם כתיבת הנושא היא מורכבת ודורשת אולי קצת יותר מדיי חשיפה. ודווקא חשבתי להתפלסף, לנסות לפרוש מה עובר בראש במצב מביך.
הנושא כל כך מורכב- לא הצלחתי לפשט אותו כמו שרציתי. זה פשוט לא יצא טוב כשזה כתוב...
לכן אני... והראש המחושב שלי... נדחה את העניין למועד לא ידוע.
ולעניין אחר:
עוד 10 ימים אני אצא לחפש"ש!
*והספירה לאחור נמשכת*
וכדי להשאיר אתכם עם טעם טוב:
"יופי, יהיה עוד מי שיתעלק על לשכת התעסוקה" אמרתי בסרקסטיות אחרי שקראתי שוב את מה שכתבתי זה הרגע
| |
 בקרוב אצלי
כנראה שתפסתי את הזר בחתונה...
כי אני- הבאה בתור!!!!
טוב, אני עדיין לא מתחתנת, לא להבהל, אני גם לא מתכננת...
אבל קלטתי שאני הבאה! הבאה להשתחרר!!!
לפני כמה חודשים עשינו כזאת רשימה... כל החברות והתאריך שחרור שלהן... לפי ציר זמן...
חשבתי על זה אתמול- נזכרתי בזה במפתיע... הייתי במסיבת "מזל טוב, את יוצאת לחפש"ש...." של פליפי... ונהנתי למוות.
זה הרגע שהבנתי- אני הבאה! כי כל מי שהיה לפני כבר השתחרר! עכשיו אין דרך חזרה!
אני אתגעגע...
לכל האנשים... אין ספק שלהם אני אתגעגע הכי. בחיים שלי לא פגשתי כל כך הרבה אנשים שחשבתי שהם מקסימים. בחיים לא חשבתי שאני אתחבר עם כולם.
היה הרבה צחוקים. הרבה "קונצ'ים"...
פליפי, נזכרתי עכשיו..., זוכרת שישבתי בכיסא של ריקרדו (המפקד שלי) וחיקיתי אותו... כולם נקרעו! ואז, באופן במפתיע וביזארי לחלוטין, המ"פ נכנס... ואמר כזה בשיא הרוגע "ריקרדו, בוקר טוב, מה קורה?" ויצא.... כולנו כמעט נחנקנו מצחוק...!
דברים כאלו ממש עשו לי את התקופה הזאת של הצבא!
אני לא אשכח אף אחד מהרגעים האלו!
אני לא אשכח אף אחד מהאנשים המקסימים שפגשתי!
אני רק לא מאמינה שאני לא אראה אותם יותר אחרי השחרור...
זה הסיבה היחידה שמעציבה אותי לקראת השחרור!
כן, אני אתחיל מסגרת חדשה, מסגרת שכל כך ציפיתי לה...
ואני גם לא אצטך לסבול יותר מפקדים, משימות, פקודות, מסדרים, להגיע בזמן, מדים ושנאת צבא...
אבל .... אבל.... האנשים ממש יחסרו לי!
מקווה לשמור על קשר עם כל מי שחשוב לי!
ולעניין אחר...
היינו במסיבת "מזל טוב, את יוצאת לחפש"ש...." של פליפי.
בחיים שלי לא אכלתי כל כך הרבה וצחקתי כל כך הרבה...
כנראה שהיום הזה הכניס אותי לנוסטלגיה הארורה! כי היה כיףףףף ברמות!
הנה מגוון חוויות מלוקטות ברשעות מבלוגים אחרים:
Flippy:
"עכשיו חברות שלי הלכו. הן הגיעו אליי אתמול אחרי הבסיס, ואמא שלי הכינה מלא מלא מלא מלא אוכל! (אפילו בשביל משפחה מרוקאית זה יותר מידי)
היא הכינה כל מיני סוגי פסטות עם רטבים מיוחדים ואפילו מוקפצים.
הייתה הרבה נרגילה! (כמובן) והרבה עינויים למיניהם לענת. קיצר היה כיף כיף!
היה ערב אכן הזוי. אני גרה בשכונה די מפחידה וסיפרתי לחברות שלי אירועים שקרו אצלנו בשכונה פעם, ונראה לי שהפחדתי אותן קצת... אתן מוזמנות תמיד!"
Insignificant:
"הלכנו לבית של אורית. הגענו והדבר הראשון שראיתי היה כל כך הרבה אוכל!!! 4 סוגי פסטות, 4 סוגי רטבים, עוף באננס, עוד עוף במשהו, סלטים... טירוף האוכל! ישבנו ודיברנו כולנו. אכלנו, שתינו (הטריפלסק היה חמוד, אבל אני לא אוהבת תפוזים). סיפרנו לאלינה, שהייתה פעם בפלוגה, איך הכל השתנה ומה קורה בפלוגה עכשיו. היא לא כל כך הייתה בהלם. הרי ידוע שהמ"פ הוא לא משהו בכלל.
ונעבור לחלקים המצחיקים: אני כל כך טובה בלעצבן את ענת. זה פשוט כל כך מצחיק. אתם לא מתארים לעצמכם. אני המאסטרית בזה. כולם פשוט נקרעו מצחוק. שיגעתי אותה לגמרי... כל הזמן רק הטרפתי לה את השכל. עשיתי לה בוק "ענק נחנקת מהציצי שלה"..."
NineLive99 (ועכשיו גם אני עוד קצת):
אויייי.... פליפי, כמובן, בחרה לגור בשכונה הכי מסוכנת באזור כולו... היא גם נהנת מזה אני בטוחה... כי ראו את הברק בעיניים שלה כשהיא סיפרה על סיפורי הרשע והפשע שהיא ראתה בשכונה...
או שבעצם, תקני אותי אם אני טועה, את משתחררת! זה הניצוץ הזה! הניצוץ של השחרור, אה?
כן, אני לא אשכח את היום שבו ישנתי אצלך והתפוצצה לך משאית ליד החלון...
אוי זה היה היסטרי.
לפחות היה לי תירוץ למחרת ללמה איבדתי את החוגר, אה? חחחחחחחחח
למזלנו, למזלי במיוחד, דווקא ישנו טוב באותו לילה...
אחרי האלכוהול... השפיע עליי הממזר, אה? ודווקא שתינו... אממ... כלום!
עוד משעשועי הערב היו... "איך מור כיסחה לי את הצורה" וגם מ"מוררררררר......... דיייי לעצבןןןןןןן"
מור הרגה אותי! כיסחה לי את הצורה! אוי היא עושה את זה כל כך טוב... אני צריכה ללמוד את הסוד שלה... איך היא עושה את זה???
צקחנו על זה שהיא עשתה לי בוק מסטול וצילמה אותי במצבים מביכים...
כן... תתפלאו, לרגעים האלו אני אתגעגע!
כיף אלוהי וחסר מעצורים!
אחלה סיום לשירות של פליפי!
בכל אופן, חזרתי, לצערי, לצבא ביום שאחרי, פספסתי את התחנה שלי קלות... ובכלל הגעתי לבסיס רק ב-10 שזה בכלל ראוי לשמצה! ואני כל כך נהנת מזה...
עד למסיבה הבאה, נפרד בתמונה:
אורית, גלית, מור, ענת וורד (אלינה מצלמת).
| |
עדכון משימות ל- 2006
תגידו לי מזל טוב...............
במזל טוב ובברכת דרך צלחה השלמתי היום את כל תהליכי ההרשמה שלי לאוניברסיטה...
זה מעניין בכלל?
אני לא בטוחה...
אבל מה שבטוח אני הכי מאושרת בעולם... זה צעד ראשון לקראת האזרחות. צעד ראשון לקראת החיים האמיתיים שאני רוצה לבנות לעצמי. צעד ראשון לקראת ה- שחרור?!?!
אז סתם בשביל הפרוטוקול- נרשמתי לטכניון לביוכימיה (בתור אפשרות ראשונה) ולאוניברסיטת ירושליים למסלול דו-חוגי של כימיה וביולוגיה (בתור אפשרות ראשונה).
הערות:
* אני חייבת לציין שההרשמה הזאת היתה יותר מסובכת ממה שציפיתי שהיא תהיה... טרטורים... מחשבות על "מה לרשום?" "איך לרשום?" ו"מתי להגיש?" ו... הרבה כסף לבזבז.
פשייייווווווווווווווווו... טוב שזה נגמר!
* בהתחשב בעובדה שאני ממש מצפה לכל עניין האוניברסיטה הזה- זה כנראה בכל זאת לא היה בזבוז...
* אבל- כדאי מאוד שאני אתקבל עכשיו, אה? כי אחרת אני... דיי... הולכת... להתאכזב...
צעד הבא: שחרור!
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives