כדי לפתוח פתח לסיצואציות מפתיעות... כדי ליצור חוויות חדשות ומעניינות... צריך לפעול! צריך לאפשר לדברים האלו לקרות וצריך לקדם אותם כדי שיקרו (במידה והחוויות הן חוויות רצויות).
זאת לא עובדה חדשה, חלילה וחס, והנה אפילו שמעתי אותה בטלויזיה לפני כמה שבועות.
זו מנטרה ידועה שככל שעובר הזמן אני מוצאת עצמי מתרפקת עליה עוד ועוד.
זה נהדר... במיוחד כי כל מה שהיה צריך לעשות כדי לגרום לי לדבוק ב"תורת החוויות החדשות הזו" זה לצאת מ"הבית של ההורים" ולתת לי להתבגר קצת. הבשלתי לי שנה שנתיים עם העצמאות הפרטית שלי וכרגע אני לגמרי מרגישה מוכנה.
אז איך אני מתכננת ליישם את התורה הזאת?:
הנה למשל היום החלטתי שאם אני רוצה לטייל קצת יותר בארץ (מה שאני מאוד רוצה) כדאי שאני אעשה משהו בנידון. אין טעם לשבת בחיבוק ידיים ולחכות למישהו שיארגן טיול... הטיול לא יפול מהשמיים ומבין המכרים שלי מעט מאוד ינקפו אצבע כדי "להפיל אותו מהשמיים" עליי (מפאת חוסר זמן ועודף עיסוקים)... אז התפקיד שלי הוא ליצור הזדמנויות! לגמרי!
כבר כמה זמן שאני מעודדת אנשים לארגן דברים אבל בשבוע האחרון החלטתי לנסות גם משהו אחר - לגמרי במקרה הגעתי לקבוצה קטנה ואיכותית בטכניון ששמעתי שמארגנת טיולים אדירים למטיבי לכת. בלי להסס בכלל פניתי אליהם וביקשתי שיספרו לי לפני שהם יוצאים לטיולים כי אני ארצה מאוד להצטרף בעתיד. להפתעתי כבר היום קיבלתי מייל עם תכנון טיול לחנוכה.
אני ממש מרוצה והאגו שלי מחייך בקרבו. אומנם לטיול של חנוכה אני לא אוכל לצאת (מפאת חוסר זמן ובחני אמצע מגעילים) אבל עצם העובדה שיצרתי הזדמנויות חדשות ממש... אבל ממש עושה לי את זה!
החלטתי שאני אדבוק בגישה הזאת - ליצור הזדמנויות חדשות בכל חודש; לעשות דבר אחד שמעולם לא עשיתי כל שבוע
(דברים אלו נאמרו בהשראת המיני סדרה "איך להיות מאושר" שאני והחבר ראינו זה לא מכבר אי שם באינטרנט).