?Life. How the hell to get through all 9 of them

אוקי גבירותי ורבותי התוצאות של הבדיקות דם הגיעו ולמזלי הן טובות כך שהחלק הרע ככל הנראה מאחורי (אלא אם כן הם טעו בבדיקה ואז אני ואבא נתבע אותם על רשלנות רפואית... ולאף אחד לא כדאי להתעסק עם הידע המשפטי של אבא שלי). יחד עם זה, עדיין הבעיה לא נפתרה. כל עוד יש בעיה זה חמור לאללה וזה בכלל לא משנה מה הבעיה.

אני תוהה איך לפעול.

אז איך פועלים כשיש בעיה אבל הרפואה המודרנית לא יודעת ממה היא נובעת (ולכן גם הטיפולים בה הם חסרי משמעות ממשית)? אשמח לעצות.

כבר הרבה זמן לא הייתי במצב כזה איום של לחץ.

אני יושבת כאן ומחכה לתוצאות של בדיקות דם חשובות ומכריעות מאין כמוהן.

לפני רגע הצהרתי שאני מוכנה להיכשל בכל אחד מהמבחנים שנשארו לי ולהיות חייבת לעשות עוד שנה שלמה, שנתיים, חמש... בטכניון רק בתנאי שאני לא אכשל ב"בחינות דם" האלו.

אני צריכה נחמה, אני צריכה וודאות.

הדרך שלי לפתור בעיות היא לירות לכל הכיוונים. כבר הצהרתי על זה בעבר הלא כל כך רחוק ואני לחלוטין עומדת מאחורי ההצהרה הזאת.

כשיש בעיה על הפרק רוב הסיכויים שלא אשקוט ולא אשתוק עד שלא ימצא לה פתרון. זה מפריע לי אישית כשיש איזושהי בעיה או דילמה לא פתורה בשטח ועל כן אני ממש מרגישה מחויבת לחשוב על כל דרכי הפתרון האפשריים (ולבצע אותם).

אני חושבת שעכשיו, כמו בעבר, אנהג בדיוק באותה הדרך. בעיה ניצבת על הדרך ואין סיכוי שאתן לה להתנופף שם מולי כמו דגל אדום לעיני שור זועם.

זו הכרזת מלחמה.