כן, גם הפעם אני אדבר על לימודים כי בואו נודה בזה, זה משוש חיי המפוקפקים. יש לציין שהפעם התובנות יהיו מפוקחות ויאמרו באופן שקול למדיי (וזאת משום שהקור המופתי של המזגן בדירה עשה פלאים עם תאי המוח החצי צלויים שלי).
על כל פנים איפה היינו? אה, לימודים ושאר ירקות.
תובנה מס' 1: יש מבחנים שלא משנה כמה זמן חופשי יהיה לפניהם זה אף פעם לא יהיה מספיק בשביל ללמוד אליהם כמו שצריך. תובנה זו היא קריטית במיוחד כאשר הקורס הוא מופע אימים מהלך אשר גורם אפילו לסטודנטים ותיקים לפרכס בשנתם.
בשבילי אותו קורס מסויט הוא למעשה שניים... פעמיים כי טוב, צרה כפולה. כעת, חצי שעה בערך אחרי שאירגנתי את כל החומר שאני אצטרך ללמוד למבחן, הראש שלי עדיין מורכן וידי עדיין מעסות את רקותיי בתקווה שלא יתפוצצו. לאט לאט אני רואה איך החופש, עם כל התכנונים המופתיים שבו, מתמוגג לי בין האצבעות.
תובנה מס' 2: כן, בהחלט. לפעמים אני בהחלט מקנאה באלו ש... לפחות למראית עין... עושה רושם שדברים באים להם בקלות. אותם אנשים תמיד נראים כמי שמתאמצים פחות ומרוויחים יותר. לעומת זאת, אני נאלצת להאבק על כל פרור שנזרק לעברי. חסרה לי קצת נחת. חסרה לי קצת רגיעה ושביעות רצון וכרגע, לנוכח תובנה מס' 1, לא נראה לי שאלו יגיעו בקרוב.
תובנה מס' 3: נחמה. אני זוכה בזמן האחרון להיות בהרבה הופעות שגורמות לי להחסיר פעימה. אומנם הכסף שלי כבר מזמן נשר מהעצים אך מכיוון שיש בחיי מישהו שמחייך למשמע מוזיקה טובה בדיוק כמוני אני לא יכולה שלא להתמסר לתענוג. בדיוק בדרך זו מצאתי את עצמי מקפצת בהנאה בהופעות של גבע אלון, האחים רמירז, יאיר יונה ועמית ארז, ?Why, עונג שבת לייב ובסוף השבוע הזה גם בפסטיבל יערות מנשה. מעולם לא נהנתי כל כך וזה בהחלט עידן הרנסנס המוזיקלי שלי (ולמי שלא מכיר את האמנים הרשומים מעלה רוצו לגוגל, רוצו למייספייס... אתם מפספסים יופי של דברים).
העוול היחיד שלי הוא בהעדר תיעוד מספק. כי אם פעם הייתי מתעדת את כל האירועים הללו בפוסטים ארוכים במיוחד בבלוג כיום כבר בקושי יוצא לי משפט אחד של איזכור וחבל... הבטחתי שאכתוב פוסט מפורט ומרגש במיוחד על ההופעה הנהדרת של ?Why ובינתיים זה עוד לא קרה. מישהו צריך לתת לי סטירה.
תובנה מס' 4: נחמה נוספת. מי שמכיר אותי טוב יודע שאם חשקה נפשי במשהו אני לא אוותר עד שאשיג את אותו הדבר (לצערי זה לא ממש עובד כשמדברים על השקעה בלימודים וציונים גבוהים במבחנים ו... אחרי 3 שנים בטכניון קצת מתרופפת התקווה לגבי נושאים כאלו ואחרים אבל עדיין כשמדובר במשהו מעניין שנמצא בהישג יד... למה לא לנסות להשיג אותו?). נכון לעכשיו אני חושקת מאוד בקורס צלילה באילת ומוכנה להפוך עולמות כדי שזה יצא לפועל בספטמבר. הכי אני מרוצה מזה ששוב הוכחתי לעצמי שאם אני רק רוצה אין לי שום בעיה להיות הבחורה הכי אחראית ולברר את הכל עד לפרטים הקטנים כדי שהטיול שיאורגן יהיה המוצלח ביותר שהיה יכול להיות.
אם הכל ילך כמתוכנן זו הולכת להיות הגשמת חלום נהדרת בשבילי.
תובנה מס' 5: כנראה שהבנתי שבחיים האלו אני כבר לא אהיה רופאה. לקח קצת זמן להבין את זה ולקח גם קצת זמן להבין שהרבה מסדרי העדיפויות שלי בחיים השתנו בחצי השנה האחרונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives