| 7/2009
כמה מסיבות יש כבר בעיר הזאת בכלל
נתונה לפרשנות בלתי צפויה, לא מצפה לעצמי או מאחרים.משנה הזדמנויות, משתנה מהר, מצבי רוח מהירים, חדים כמו סכין, מבהירים לי את המצב הנתון שמאסתי בו.
שמאסתי מכלום, רגשות מעורבים הנתונים לגיל המעבר תקועים בגוף של ילדה בת 18.
מזל טוב לי, והמתנות הם רבות.היום הולדת שלי השנה הוכיחה לי כמה אהבה יש לי בלב וכמה אהבה עוד אפשר לתת.
לפעמים אני תוהה אולי הכל שיקרי, במעבר חד מאחד לשני.אנחנו זזים אחרי אותה מערכת, אותן מערכות יחסין, מדברים על עצמנו, משעשעים את עצמנו.מעבירים את הזמן.
זה אדיר לחיות, זה יותר טוב מסם.יש לזה את ההיי שלו ויש לזה את הדאון של אחר כך.חושבת מהר מידי, רחוק מידי, עמוק מידי.
החיים שלי הם תרכובת ענקית של מצבי רוח, מצבי רוח לאנשים, מצבי רוח לסביבה, שקט נפשי, רעש עצבני, אני יודעת מה אני רוצה, אין לי מושג איך להשיג את זה.המחשבה הזו שברגע שתשיג את מה שאתה רוצה יפתור לך הכל מכניסה לכאפות, אני באמת צריכה משהו כדי לפתור דברים?ומה בעצם יש לפתור?
ממצה דברים מהר מידי, תמיד היתה הבעיה שלי.רוצה הכל מהכל ומהר ותמיד עד שנמאס.תביאו לי עוד.עוד.
מחר אני יודעת שאני אקום בהרגשה שונה, הייתי רוצה לא להפסיק לדבר לשנייה.רק לדבר ולדבר, על הכל, עם כולם.לצחוק לצחוק.למצוא את עצמי בעוד כוסית של משהו, להעביר את הזמן, אני לא רוצה להעביר את הזמן.אני רצינית.מנטלית, נפשית, רצינית.שאני נכנסת לזה קשה לצאת, בני מזל אריה הם מאוד עקשניים, לא מוותרים.מה הבעיה בבית, אם הייתי שומעת את עצמי לפניי חודשיים הייתי נדהמת לגלות מה מחכה לי.באמת, שהכל כבר עבר, שהכל כבר היה, שהכל אותו דבר, שהכל חוזר, מה הבעיה בבית.מה הבעיה בריגוש, מה הבעיה בטירוף, מה הבעיה בבעיה שצריך לפתור.הכל נורא פשוט ומורכב, העיקר האהבה.
עוד מעט עוזבת את הבית, ככ קרוב שבא לי רחוק.מפחיד כל העסק, נמנעת בידיוק מרגעים כאלו ממש.
איך אפשר להתמכר לחברה מכורה.
בידיוק ככה.
סופש נפלא (:
אינסטנט
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
