פרוש חלומי כמרבד לרגלייך, צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך. |
| 3/2009
בתוך תוכך תדע
ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני
מילה במילה,
מבולבלת שבאדם ומסוחררת מאהבה, מריגוש וממציאה.
שוני מוחלט, אבל ככ דומה.
ולא נתן לה עד שנעשתה שקופה כזכוכית, ומי הוא בעינייה שיתן ומי היא שתבקש.רואים דרכה, מרגישים אותה.הוא רצה להרגיש.משהו אומר לה שכן.בעצם אם הוא חיכה לרגע אולי לא רצה אותו מעולם כמו שדמיין.או חשב.הוא חשב לעצמו הרבה, היא שתקה מעט.לא השאירה לו מקום לספק.עייפות זה דבר מתסכל מאוד שמנסים לכתוב.ניחא, שקוף שקופה שקופים מה קבע עד כמה שקוף הדבר.הכל בעייני המתבונן ומה הוא רוצה להשקיף.נתינה בשביל לתת או נתינה לשם לקבל.למה רק שאלות?יותר מידי שאלות.זכוכית, חול, ים.איך משהו ככ גדול הוא ככ קטן.
אופטימיות מזנקת מכיון אחד, האמת לשקרה מופיעה מצד שני, ריקוד מטורף בתוך המוח לגביי מה אני רוצה יותר ומה נותר בי עוד כדי להמשיך עם זה
אולי אפילו לא נותר בי כלום כדי להתחיל,
אחלה פורים אגב (:
נטיות למצבי רוח מוגזמות
שבוע נפלא!
עד העונג הבא
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
