כמה זמן , כמה זמן אני אחכה שמשו טוב כבר יגיע?
כמה זמן אחפש אחרי כתף חמה להשען אחרי לב אוהב וזרועות גדולות למצוא בינהם מחסה?
מה אני כבר לא עוברת , שלב אחרי שלב בדרך אל הסבל שלא נגמר.
כמה אכזבות ופצעים שממש לא מתכוונים ללכת.
וכן אני כולה בת 15ובלה בלה בלה ומה כבר עברתי , אז זהו שמספיק.
וכן , כל פעם שמשו קורה אז אני אופטימית ומחייכת ומנסה להראות שלא כואב , ואני מרגישה כאילו אני לובשת מסכה , כאילו אני זאת לא אני.
אף אחד לא באמת יודע שהלב שלי לא כזה חזק שהוא פצוע וכואב לו.
שבמקומות בתוך הגוף במקומות שאפאחד לא יודע על קיומם יושבת לה נפש שנמאס לה להפגע ויושב לו לב שלא מפסיק לבכות.
אז כן עכשיו החלטתי לחפור קצת על אהבה...
או איך שלא קוראים לרגש הזה.
מזה בכלל אהבה?
מזה לאהוב..?
להיות עם פרפרים בבטן? לחפש אותו כל הזמן? לתת לו כל מה שרק ירצה בו?
לא!
ואני הבנתי את זה בדרך הקשה.
אהבה זה לתת ולא רק לקחת , הדדיות , כבוד , אמון .
ואת המרכיבים האלה אולי קצת שחכתי לקבל , ולא ממש שחכתי לתת.
הייתי מכורה.
ולא לסמים.
אלא לעענים שלו לריח שלו למגע שלו להכל.
הקדשת לי את התקופה הכי יפה שהיתה לי .
ועכשיו מנסה לאסוף את השברים מאז שהוא נעלם מחיי.
ונביון נואש מנסה להוציא אותו מחיי
כי איך את כל זה?
עכשיו אני לאט לאט מתבגרת
ומבינה..
כן הרגשתי נאהבת איתך הרגשתי את הקסם הזה והיה לי טוב.
אבל זה נגמר
וזה נגמר זה גמר גם אותי.
ועכשיו כבר כל הקלפים על השולחן.
אני התרגלתי כבר להכל.
וכבר התחלתי בתהליך של להוציא אותך מהלב.
כן קשה לי אבל אני מצליחה.
לאט לאט למדתי לסלוח לאט לאט אני משחררת אותך מכלא ליבי.
ועכשיו יקירי,
אני ללא ספק יכולה להגיד את המשפט "שחכתי אותך".
אבל ...
אתה תמיד תשאר דמות חשובה בחיי.
דמות ששניתה דמות שאהבה דמות שהיתה חלק מחיי,
אפפעם לא התעלם ממך ותמיד אזכור אותך עמוק בתוך הלב.
ועכשיו שדרכנו נפרדות וכל אחד הולך לכיוון שלו בחיים
אני אומר לך תודה.
התבגרתי.
אני ואתה זה תמיד ישאר משו מיוחד.
ובכל אשר תצטרך אני פה לצידך
אז ילד
יש לי רק חלק קטן משיר להקדיש לך
"עוד סיפור אחד של אשליה
שלא ידענו אם היא תגמר
אוספים בלב את כל מה שהיה
פעם רע ופעם טוב יותר
עוד נשיקה אחת קטנה
לפני שמכבים את האש
מין הרגשה כזאת, משונה
שזה הסוף, אבל עוד ניפגש"
דיי עם זה.