יש אמירה כזאת (לפחות אצל הרוסים) "איך שתחגוג את תחילתה של השנה החדשה, ככה גם תראה השנה החדשה שלך", אז איפה בדיוק נמצאת הנערה שתבוא ותרעיד את עולמי, תפתח לי את הלב (יותר בכיוון של הריצ'רץ'), ותשלם עלי בדייט?! כנראה שלא תהיה כזאת. אז צריך למצוא עיסוק אחר לסילבסטר. מי שיודע על קיומה של מסיבה (מומלץ היפ הופ), תגיבו פה ואני בדרך לשם על אוטו, שיט אין ביטוח! אז אוטובוס!
ת'אמת כשאני חושב על זה עכשיו, אף פעם לא התנשקתי בול ב-12 בלילה של הסילבסטר. חוץ מאותה פעם בגיל 11 שאבא השתכר מהשמפנייה והתחיל לרכב עלי, זה היה מצחיק, עבורו!
מחר מבחן בספרות וכל מה שעשיתי עד עכשיו היה לשתות קפה בתקווה שיעזור לי ללמוד. זה רק גרם לי להיות יותר היפארקטיבי ולהפיל את כל המחברות על הריצפה תוך כדי שאני רוקד לצלילי הפסקול של גריז. על מי אני עובד?! אין לי בכלל מחברות.
כן, הלכתי גם לבקר בבנק. הם אמרו לי שיכול להיות שיש להם בעיה במחשב כי כבר מספר חודשים זה מראה להם שהיתרה בחשבון שלי היא חד ספרתית. (הסבר לערסים שקוראים פה: ספרה חד ספרתית רומז בעצם שהמקסימום שיכול להיות לי בחשבון זה 9 שקלים. על מי אני עובד?! ערסים בכלל לא יודעים לקרוא)
בכל מקרה הלכתי להפקיד צ'ק של המשכורת.
"שלום, אני יכול להפקיד את הצ'ק?"
"כן, מספר חשבון ות.ז. בבקשה" פתאום משום מקום היא קורצת
מסתכל אחורה, קולט שאין אף אחד מאחוריי ומבין שהיא קרצה לי, קורץ אליה חזרה, מחייך ונותן לה ת.ז. ומספר חשבון.
קורצת פעם שניה, הפעם למסך המחשב, פעם שלישית גם למסך! זה לא מפסיק!
מבין שסתם יש לה טיקים בעין, שיט יצאתי מפגר.
"יש לך 2 שקלים ו-80 אגורות בחשבון" אומרת ומביאה לי מבט של *איך בדיוק תשלם שכר דירה עם הכסף הזה בחור צעיר?!*
מרגיש מושפל ומחזיר לה מבט של *אני גר עם ההורים, פוסטמה!*
חשבתי שזהו להיום, שאני לא אראה עוד אנשים מטומטמים, אך בדרך שמעתי שיחה בין שני ערסים זקנים, כשאחד מהם ניסה להשמע וואנבי בעל ידע כללי ואמר לשני:
"אתה יודע שישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה צמיחה של שש נקודה"
עצרתי לשמוע אם יש המשך למשפט, אך פה הוא סיים אותו. חברו הנהן בראשו כאילו מודאג ממה שסיפר לו הערס המזדקן ושניהם נראו די מודאגים בכללי. מסקנת היום: ערסים נהיים רק מפגרים יותר עם השנים.
יאללה זזתי להתאפר וללבוש בגדי נשים.
עריכה 30.12.07:
הפעם באמת אנסה לדבוק במטרה הזאת, אזכיר לעצמי את זה כל בוקר איכשהו, ובנתיים אני יוצא לחופשה קטנה לארץ לעולם לא. זזתי לארוז מזוודות.