כבר חשבתי שלא נחזור לדבר, אבל הפתעת אותי. ב-7 למרץ התלבטתי אם להתקשר אליך או אפילו לשלוח אסמס עם מזל טוב. להראות שלא שכחתי אותך. אבל עד שהחלטתי כבר היה ה-8 למרץ והתירוץ החדש שמצאתי לעצמי היה שלא כדאי להתקשר יום אחרי היומולדת כדי להגיד מזל טוב. לעומת זאת את כן התקשרת יום אחרי היומולדת שלי, ואמרת לי מזל טוב. ועכשיו אנחנו שוב פעם מדברים בטלפון, מתעדכנים במה חדש אצל כל אחד. אני אומר לך כמה שהתגעגעתי לשמוע את הצחוק שלך וכמה שאני אוהב אותו ואת כמו בכל פעם אומרת "לא, הוא נשמע מפגר".
עברתי היום על התמונות מאותה תקופה ונזכרתי כמה טוב היה לי אז. בלי יותר מדי דאגות לגבי העתיד, בלי להשקיע יותר מדי בלימודים, פשוט לחיות את אותו הרגע. לצאת הרבה פעמים בשבוע, להשתכר פעמיים/שלוש בשבוע, לראות אותך הרבה, להיות איתך הרבה.
הייתי שם פה תמונה שלנו ביחד אבל אני יודע שאת לא אוהבת איך שאת יוצאת בתמונות אז אני לא שם.
התכוונתי דווקא לעשות פוסט על פורים עם תמונות והכל אבל איכשהו התחלתי לכתוב את הפוסט הזה וזה זרם לי, אז פורים יהיה בפוסט הבא.
חוץ מזה, יעל סיפרה אותי קצר קצר. לא היה לי שיער כל כך קצר כבר כמה שנים טובות.
בנוסף הוצאנו דוגמאות של החולצות החדשות של דלוז'ן שיופיעו בטי מארקט, המצב שלי בלימודים כרגע על הפנים והסוף לעומס שיש עלי לא נראה באופק. אז נתראה בפוסט הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
