As Cruel As School Children

עצוב לי, מוזר לי, מרגיש לא מסופק. לא מספוק בתחום אחד בחיים שלי, לא מסופק ממנו כבר הרבה מאוד זמן, יותר מדי זמן. והכאב רק גדל כל פעם.

שונא לעשות ויתורים, במיוחד כאלה.

הפוסט יותר בשביל עצמי, לא חייבים להבין. ותמונה שלא יהיה יותר מדי ריק:

אני ויוטב בטימארקט. שלושה ימים כל כך טובים.

לילה טוב ונתראה בבאסה הבאה שלי או כשיהיה לי כח להעלות תמונות מטימארקט