אם רק המחשב יכל לקרוא את המחשבות שלי ולהעביר אותן לבלוג, זה היה נפלא.
חשבתי לקחת איזה רשמקול ולהקליט אותי מדבר על מה שאני חושב אבל זה טיפה בעייתי כשההברקות שלי, כשהמשפטים הכי איכותיים וחכמים שלי יוצאים כשאני מחרבן או מתקלח. ולצערי זה לא נסיון עלוב לאיזה פאנצ'.
כן, אז יש הרבה דברים לספר שכנראה חצי מהם אני אשכח כשאתכוון לכתוב את הפוסט הבא. בינתיים אפרט בקטנה: ל"ג בעומר היה בן של זונה. למרות שהראשים של הנרגילות לא יצאו כמו ברגיל, למרות שהיה מלא אלכוהול וכמעט ולא שתיתי, למרות שלא היו הרבה אנשים כמו שחשבתי שיהיו. אבל היו צחוקים, היו חברה, והעיקר היה שמח ובניו. (ואני לא מושפע מארץ נהדרת כי אני בקושי רואה טלויזיה, פשוט במקרה יצא לי לראות איזה מערכון ונדלתי עליו).
חוץ מזה ישר אחרי זה נסעתי לטימארקט בחיפה ורק עכשיו חזרתי הביתה, עייף מסריח וסקסי מתמיד.
נ.ב. איימי ויינהאוס מלכה, חורש על השירים שלה בזמן האחרון ומי שלא מסכים איתי יכול למצוץ לי.
תמונה שלנו פחות או יותר מהטי מארקט בת"א. לא יודע למה אבל אני כל כך אוהב את התמונה הזאת, וגם כל כך כואב לי לראות אותה, אבל בסדר, לאט לאט מתגבר על החסרון בצחוק המתוק שלך, החסרון בנסיעות הארוכות בלילה כשאת איתי במכונית והאור של המנורות והבתים בחוץ מאיר מרחוק, החסרון בנשיקות הארוכות כשיש אדום ברמזור, החסרון בלראות אותך נהנת כשאני עושה לך נעים במאחורה של הראש, החסרון בפולניות שבך שדואגת שאני לא עייף מכדי לנהוג, החסרון בלשחות איתך בים רק אני ואת, החסרון בלעמוד איתך בחניה של טיב טעם והלחליף בגדים תוך כדי שאנשים עוברים ומסתכלים עלינו מוזר, החסרון של להתעורר בבוקר ולראות את הבנאדם שאני הכי אוהב ישן איתי, החסרון של לראות אותך מסטולה משינה בכל בוקר, החסרון בעור המטריף שאני כל כך אוהב אצלך, והשפתיים, והבטן והציצי, והחסרון באידיאליסטיות שאת מנסה להפגין, והחסרון בקטעים שאנחנו שוכבים במיטה ושומעים את "המוסיקה האלוהית" שלי, החסרון בלעשות פרצופים מפגרים אחד לשני במראה, החסרון בלשאול אותך שאלות כשאת ישנה ואת עונה לי תשובות מפגרות ולא הגיוניות, החסרון בלחבק אותך, להריח את השיער, לנשק בצוואר, והדבר שהכי יחסר לי זה העיניים הכל כך עצובות שלך שמסתכלות עלי במבט שגורם ללב שלי להחסיר פעימה.
דווקא כשחשבתי שהפעם הקשר הזה אמיתי, דווקא כשהרגשתי כל כך טוב עם זה, דווקא אז המזל הרע החליט לבקר אותי. יש שלוש נשים בחיים שלי שאמרתי להן בפנים שאני אוהב אותן. אחת מהן זאת את והשניה אמא שלי (שתביני את רמת החשיבות). וכשאני אומר את זה למישהי אני מתכוון לזה במאה אחוז, וכמו שכבר אמרתי לך - בחיים שלי לא אהבתי מישהי כמו שאהבתי אותך.
מצד אחד חבל לי שזה נהרס, ואני כל כך מתגעגע, ויוצא לי הרבה פעמים לחשוב איפה היינו עכשיו ומה היה קורה אם הקשר הזה לא היה נהרס, אבל מצד שני אני אומר לעצמי "אם זה מה שקרה, אז כנראה שהקשר הזה לא ממש נועד להתקיים". וזאת פחות או יותר הסיבה שלא ממש דיברתי איתך, כי כל השבוע הייתי במחשבות על שני הצדדים האלה. ד"א אני לא מבקש שתשכחי את מה שקרה, ואני גם לא מבקש לחזור, אני רק מבקש שתסלחי לי על מה שעשיתי, ובאמת אני מצטער שהיית צריכה לסבול את הצד הפחות נעים שלי.
בסוף יצא שדווקא כן חפרתי בפוסט הזה. פשוט.. התמונה הזאת עשתה לי פלאשבאק להרבה זכרונות מהקשר הזה. אה וד"א אם כבר החלטתי לחפור אז אציין שישר אחרי הפרידה המזל הרע לא ממש עזב. רבתי ריב גדול עם אבא שלי רק שהפעם כמעט התחלנו ללכת מכות, הכפילו לנו את המחיר של ההדפסה של החולצות בכמעט פי 2 מהמחיר הרגיל, קיבלתי דו"ח חנייה של 250 שקל על חנייה שאף פעם לא מקבלים בה דוחות, והמכונית התקלקלה ככה שהרבה סידורים ממש חשובים די נדפקו לי. וכל זה קרה אחד אחרי השני, אז כן באסה. אבל לפחות עכשיו אני הרבה יותר שמח ואופטימי.
טוב אז אם זה כבר עידכון כזה אז בוא נוציא את הכל - אם תלחצו על הקישור הזה תפתח בפיניכם המלצה שכתבו עלינו בגליון יום העצמאות של רייטינג.
טוב יאללה לילה טוב אנשים, זזתי לראות אם יש איזה סרט מעניין בטלויזיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
