אילן בדרכים ועוד
|
| 5/2006
הנה אני בא!!
בוא נראה. איפה אנחנו? איפה שהוא מעל לקנדה. אתם יודעים מה, זה נראה לי כמו טורונטו. לפני 36 שנה, הורי הצעירים יחד עם שלושת בניהם הזאטוטים, עצרו כאן כדי להיפרד מאחיו של אבי לפני העלייה לארץ. עד לא מזמן קראתי לזה הירידה - לפני התיקון של המוח. עכשיו שהאונה הפסימית מתה, אני יכול להתחיל לחיות. הי, תתרגלו לזה. זה הסגנון שלי. אני נסחף ממקום למקום. אניווי, לאחרונה למדתי שאנשים מבינים אותך יותר טוב אם אתה מסביר את עצמך יותר טוב, אז זה מה שאני אנסה לעשות.
אני בדרכי לסן פרנסיסקו, שם מתגורר אחי הגדול כמעט עשרים שנה אני חושב (הוא לא אוהב להודות בזה אבל מה לעשות, זאת האמת. הוא אולי לא נראה ככה אבל הוא מבוגר ממני ב4- שנים. כנראה שזה המחיר של החיים בישראל).
אוקיי. תתרכז. הי, אתם יודעים לאיזה תובנה הגעתי בזמן האחרון? (אני לא נסחף עכשיו, זה קשור) - אני נוירוטי. חברה טובה שלי נהגה לקרוא לזה "מורכב". אף פעם לא הייתי מוכן להודות בזה אבל עכשיו אני מודה. עכשיו אני מבין גם את המחיר ששילמתי כל השנים האלה בגלל המחלה הזאת. הרשו לי להסביר את זה לטובת אלה שלא חוו את זה. כשאתה "מורכב" אתה כמו כורה יהלומים. אתה תמיד במכרה, תר אחר יהלומים באפילה. חופר מאוד עמוק ומזיע הרבה תמורת שכר מאוד נמוך, בעוד שאר בני האדם חיים את חייהם מעל לאדמה. הם לא בהכרח עשירים או בריאים אבל הם חיים. ובכן, לא עוד החיפוש אחר יהלומים. אני אסתפק בפרחים ובדבורים.
יש לי שני אחים גדולים. אחד חי בישראל ומבוגר ממני בעשר שנים. אני חושב שאני אקרא לו "העולה החדש". לשני, שמבוגר ממני בארבע שנים, אני אקרא "הצופה". יש הסבר לשמות האלה אבל תרשו לי לתת אותו בהמשך. אני רוצה לספר לכם למה אני בדרך לקליפורניה לחודשיים וחצי. גם הצופה וגם אני הומואים. הוא ביחד עם בן זוגו בסביבות 12 שנים.
אני גרוע עם תאריכים אז אל תתפסו אותי במילה. אני אקרא לבן זוג של הצופה "אנרג'ייזר". במהלך תשע השנים האחרונות, הם מגדלים זוג בנים יחד עם "עורכת הדין" וה"רופאה".
עורכת הדין היא האם הביולוגית של שני הילדים. אנרג'יזר הוא האב הביולוגי של הילד הקטן יותר. אוקיי, אני צריך לתת לילדים שמות. אני אקרא לגדול יותר "איינשטיין" ולקטן "שובב". אני עשוי לשנות את הכינויים האלה במהלך החודשים הקרובים. זאת אחת מהמטרות שלי. להכיר את כולם יותר טוב ולעזור להם להכיר אותי. איינשטיין הוא בן תשע וחצי והשובב בדיוק חגג חמש. למעשה, השובב ואני חולקים את אותו יום ההולדת.
ובכן, ההורות גרות עם הילדים בברקלי כבר כמה שנים טובות בעוד הדודים (כך מכונים אחי ובנזוגו) מתגוררים בסן פרנסיסקו. הם בדיוק קנו שני בתים ועוד שני צימרים במחוז סונומה (בערך שעה נסיעה מסן פרנסיסקו, בוויין קאונטרי). הרופאה התחילה שם התמחות ועורכת הדין מתכוננת למבחני לשכת עורכי הדין. הצופה ואנרג'יזר ימשיכו בעבודותיהם.
הצופה עובד כמחנך כבר שנים. בשנים האחרונות הוא עובד בארגון שלא למטרות רווח, ששואף לעשות את האומנות נגישה יותר לנוער (אני מקווה שדייקתי). אנרג'יזר הוא עורך דין מדופלם, שעסק בכך כמה שנים. זה כבר כמה שנים שהוא מופיע ונוטל חלק מרכזי בהפקה של להקת דראג-אקפלה מוכשרת, מצחיקה ומצליחה בשם ה"קינסי סיקס".
לא ברור לי בדיוק כיצד אני אעזור. בגדול הבנתי שהם זקוקים לעוד כח אדם במעבר בתים ובהתנחלות.
טוב, אני חושב שאקח לי תנומה קלה עכשיו. יש לכם רקע לא רע לגבי מה הביא אותי הלום. אני ככל הנראה אספר לכם עוד על חיי ועל חוויותי בארה"ב בהמשך. יאללה ביי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
