ככה זה יפה? למה אני? כבר איבדו לי את המזוודות כ5- פעמים בעבר. רוב החברים שלי לא מכירים את מצעד האומללים לדלפק הדיווח על מטען אבוד. אני מכיר אותו היטב. אז הבנתם שהמזוודה שלי עם בגדיי ותחתוני המובחרים והמזוזות לבתים החדשים, שתרתי אחריהם בכל גוש דן נעלמו! אכן, טרגדיה ודמעות (אלא אם הביטוח וחברת התעופה יפצו אותי בדי-מעות).
אבל חוץ מהפרט הקטן והמצער הזה, ביליתי את ימי הראשונים בסן פרנסיסקו באריזת רכושם הרב והססגוני של אחי ובנזוגו. כמה ארגזים! כמובן שנתגלו תמונות נעורים שלהם ושלי בתספורות המגוחכות של שנות השבעים והשמונים וכן פריטי כסף, שלמרות הדמיון הקולקטיבי המאוד מפותח שלנו, לא הצלחנו לנחש ממה הם התפרקו.היו שם גם כמויות מרשימות של קטעי עיתונות על פעלם הפוליטי, החברתי והבידורי של הצופה ואנרג'יזר. אתמול הצטרף גם ידיד שלהם שגר באיזור והושלמה המשימה. אני ספרתי בערך 110 ארגזים! אין פלא שהיו צריכים לגייס בן של דורות רבים של מהגרים לסיוע במשימה. בכל אופן, תשמחו לדעת שהמשימה הושלמה שלושה ימים לפני שהמובילים באים. אין ספק שדורותי כבר לא בישראל...
אז היום קמנו מוקדם אבל כדי לצפות באירוע רחוב סן פרנסיסקאי טיפוסי. אף אחד לא יודע בדיוק מה חוגגים אבל למי אכפת? העיקר שיש סיבה לרקוד, להתחפש ולשתות! אז הנה כמה תמונות מהאירוע:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
