אין לי מצב רוח בכלל הטיול... היה סביר, במובן אחד היה מאד כייף אבל היה גם מאד חרא אז זה מתאזן לא יודעת בדיוק למה היה חרא פשוט ככה הרגשתי...הרגשתי חרא ואני ממשיכה להרגיש כך אני מרגישה בודדה...מאד בודדה ממש לבד...למרות שיש לי את המשפחה שלי אני מרגישה לגמרי לבד ואף אחד לא מבין את זה ואף אחד לא רואה ואני מרגישה קודרת בדיוק כמו שבחוץ היום קודר...אבל אל תידאגו [[אם מישו בכלל דואג לי]] אני לא אעשה משו משוגע...סתאם אשב לי בדיכאון...אבל אני לא אבכה לא רוצה לבכות יותר...נמאס לי מזה לא עושה את זה יותר נקודה! ושוב אני מרגישה שוב לא שייכת לכלום אני מרגישה כאילו כל הדברים הטובים קורים לאנשים אחרים אןף זה לא פייר למה לכולם סביבי יש חברים הכי טובים וחברות הכי טובות ורק אני בודדה למה?! למה?! זה לא פייר מה יש בי שגורם לכולם לא לרצות להיות קורובים אלי כמובן כשהם/הן צרכים אוזן קשבת מישהו שיספוג את כל הרגשות הרעים שלהם/הן אז הם באים אלי אבל לא מתי שאני צכה...וזהו נמאס לי מהכול אל תגיבו אנלא צכה תתגובות שלכם אני רק רוצה שמישו ידע מה אני מרגישה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
