טוב אז הפוסט הזה היה אמור להיות למעשה פוסט סיכום של השנה האחרונה עקב חגיגת שנה לבלוגי ופוסט סיכום על הטיול שהיית בו אבל בעקבות אירוע מעוד משמעותי שקרה שלשום אני מעדיפה להקדיש את הפוסט הז למשהוא אחר את הסיכומים אני אעשה בפוסט הבא ובקשר להודעה שאמרתי שיש לי אני אומר אותה גם בפוסט הבא כי היא שמחה מידיי לפוסט הזה ולא מתאימה למה שאני מרגישה עכשיו ואני לא אוכל לשמוח ממנה בזמן הקרוב..
עכשיו לחלק טיפה יותר עצוב פוסט זה מוקדש לזיכרונו של אלמוג ז"ל שנפטר שלשום בגלל מחלה קשה הוא היה ילד מהכיתה של אחותי מצחיק ,חמוד ,מתנהג בצורה בוגרת לגילו ,בטוח בעצמו, נחמד ופשוט ילד מקסים הוא היה רק בכיתה ב' אבל אני בטוחה שעכשיו אתה במקום יותר טוב במקום שאף פעם לא יצחקו עליך עוד וכולנו כאן נזכור אותך לתמיד
זה מוזר כירק לפני שבועיים הוא היה אצלנו בבית ואכל לחם עם שוקולד ורק ביום שישי הוא חגג עם כולם את חג החנוכה עכשיו הוא לא יוכל לעשותאת זה שוב לעולם.
אני לא יודעת אם אחותי בכלל הבינה את זה למרות שעשו להם מפגש בבית הספר על זה כי כשדיברתי איתה היא כזה אמרה "לא נורא אני אראה אותו ביום ראשון בבית הספר" והייתי טיפה לא בנוח לא ידעתי איך להגיב לה אז פשוט אמרתי לה " לא נטע, את לא תיראי אותו, אלמוג נפטר וזה אומר שהוא לא יחזור" ולא אמרתי עוד כי אני לא פסיכולוגית וכשהיא תחזור לבית הספר אז אני מאמינה שידברו איתם על זה וזה עדיף מאשר שאני אדבר איתה ואבלבל אותה אז אלמוג יהי זכרך ברוך ושנשמתך תהיה צרורה בצרור החיים
המשך שבוע טוב לכולם ותנצלו את החיים הם יותר מידיי קצרים
שלכם מלודיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
