ישבתי וראיתי סרט לא שמתילב באיזה ערוץ...והוא עורר בי כל כך הרבה רגשות שפשוט הייתי חייבת לכתוב...וזה מה שיצא:
מנגינת פסנתר/מלודיה
מנגינת פסנתר איטית
מתנגנת ברקע זיכרונותיי
אני בנעלי בלט
מפזזת בחדר רחב
אימא שמחה
אבא צוחק
אני מאושרת
דיי !לא יכולה להתאפק
מסתובבת מסתובבת
מסתובבת בלי עצור
רוצה להשאיר את הזכרונות מאחור
אבל זה לא מצליח
אף לא לכמה שניות
על הרצפה אני נופלת
ונוזלות לי דמעות
איך אפשר לשכוח
דברים כאלה נוראים
אבל צריכה להמשיך
לימים יותר טובים
בבקשה תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
