הסיבה להיעלמותי הממושכת מכאן הייתה בעיקר כי "השגתי לעצמי קצת חיים" - משפט שעף לכיווני מצד חבריי בליווי צחקוקים ותפיחות ידידותיות על הראש.

וכן, אני מודה שבתקופה האחרונה הייתי אישה עסוקה למדיי שהתכוננה למסע העצמאי הראשון בחייה.

הכל התחיל עוד בתום הלימודים, איפשהו בחודש יוני שעבר הרחוק. החלטנו אני וחמד נפשי לצאת לנו לטיול. זה התחיל בתכנונים צנועים למדיי של הליכות לחופי הכינרת (בה מעולם לא הייתי, תצחקו נבלות) והסתיים במשאלה מוגזמת לזמנו לטוס לחו"ל. כמובן שבדרך הגינו את "רעיון הצימרים", אך זה התגלה במהרה כטיפשי למדיי, מכיוון שחופשה "מספקת" בנופיה ההרריים והמרהיבים של ארצינו בתוספת ג'קוזי ורכיבה על סוסים הייתה עולה לנו באלפי שקלים יותר מטיסה לחו"ל.

אז פה החל לו המסע הנואש של להשיג כסף, לשכנע את ההורים שזה בסדר לטוס לבד בגילינו ושכולם עושים את זה, לקנות ולארוז בגדים נורא נורא חורפיים (כי באירופה זה אשכרה חורף ולא גשם מסכן של 3 דקות בידיוק) ולתכנן את הנסיעה לפרטיה: איפה נטייל, מה נאכל, באיזה מלון נהייה, כמה כסף ניקח לביזבוזים וכמה כסף לאתרים ואטרקציות, איך ניסע ממקום למקום, כמה כסף יכולים לשדוד מאיתנו וכו' וכו'.

היעד היה ידוע מראש: פראג.

למה פראג? מאלפי סיבות, קטנות כגדולות. פראג היא מרכז אירופה, פראג היא מרכז תיירותי מטורף, משמע אי אפשר ללכת שם לאיבוד כמו באמריקה הדרומית ולמצוא את עצמך בשבי אצל קופים אצטקים. פראג מרהיבה, פראג היא מרכז אומנותי; הן באומנות הגותית והבארוקית שלה והן בארכיטקטורה מאותם הסוגים.

פראג היוותה מרכז אקדמי להמון אנשים משכילים בזמנו: מוצרט, פרנץ קפקא, פילוסופים, אלכימאים, מדענים ופיזיקאים (שאת שמם הוסיף בעריכה בהמשך).

וגם נוסיף עובדה קטנה על צ'כיה היקרה שלנו - אפשר לחיות שם כמו מלכים, בלי לבזבז טונות של כסף (וזו מהסיבה שצ'כיה עדיין לא עברה לאירו, מה שיקרה בשנת 2012 לפי השמועות, בתנאי שלא יגיע סוף העולם עד אז. חהחהחה).

בקיצור, פראג הייתה מושלמת עבור טיול רומנטי ראשון מחוץ לגבולותיה של ישראל.

אז אחריי חודשים רבים בהם נכנסו לאיסתא, יצאנו ממנה, נכנסה לסוכנות נסיעות אחרת, יצאנו ממנה גם ובסופו של דבר חזרנו לאיסתא, הטיול נקבע לחג המולד הנוצרי - החג המדהים ביותר עליי אדמות שלא יכולנו לחוות במלואו בשום מקום אחר בעולם כמו שחווינו אותו בפראג היפה.

ב-24 לדצמבר, ממש עם עלות השחר, עלינו למטוס הבווינג 737, מתרגשים אך נטולי חששות. כפי שהתברר בהמשך, צ'כים הם טייסים מעולים. ממש כמו לטוס על חמאה (כי גם הנחיתה הייתה קלילה ונעימה).

7 הימים בהם בילינו בפראג היו בלתי נשכחים.

אל תקשיבו לישראלים מטומטמים שכותבים בפורומים שאפשר למצות את פראג בכמה ימים בלבד -

זאת מכיוון שהמנטליות הישראלית פגומה לגמריי. מחצית מן האנשים שהיו איתנו במטוס זיבלו את השכל על זה שהם הולכים לשרוף את החופשה בקזינו של מלון הילטון ובדרך חזרה התברר שהם רוקנו את הארנקים שלהם עד לאגורה האחרונה על שולחנות הפוקר המעוצבים להפליא.

אחרים שלא התעצלו ויצאו "לטייל בעיר" בזבזו את זמנם בפאבים זולים ומסעדות, שזה הדבר היחיד שישראלים יכולים להנות ממנו בחו"ל.

"ואי אחי יש שם בירה כזו טובהההה והאוכל משהו משהו".

קודם כל הערה על האוכל הצ'כי - הוא לא כזה מיוחד. נכון, יש מנות שלא תפגוש פה בארץ - יש הרבה חזיר וארנבות וחזיר בר (שזה יאמי יאמי!), אבל המסעדות האיטלקיות לדוגמא, לא מיוחדות כ"כ בתפריט שלהם. נכון, האווירה בכל מסעדה שונה, נוחה ומרגיעה למדיי (עד שבא לך להתרפס על השולחות ולהירדם מרוב שנעים לך), אך התפריט המגוון מציע אך ורק פסטות ופיצות מכל סוג אפשרי (טורטולוני, גנוצ'י, רביולי, ליבראצ'י, טמפוליני - ה-כ-ל פסטה).

אני חייבת להודות שהבירה באמת טעימה (במיוחד אם היא בטעמי סירפד, דובדבן, בננה ווניל), אך הפיצות ממש "בע".

אז בלי הרבה חפירות (כי יהיו כאלו לאורך כל הפוסטים שעוד אכתוב בנושא), נעבור לתמונות.

אני מחלקת את כל החופשה למס' חלקים והתמונות מסודרות לפי ימים. סליחה מראש על האי פוטוגניות ואם בא לכם אתם תמיד יכולים פשוט לפסוח על כל המידע שאוסיף לגביי פראג, למרות שהוא נורא הכרחי למי שרוצה ליסוע לשם מתישהו כי אנחנו באמת חפרנו את המקום ומכירים אותו כיום כמו את כף ידינו.

שיהיה לנו בכייף :)

היום הראשון. ערב בפראג.

בטיסה לפראג ישבנו בידיוק על הכנף של המטוס. היה שקט ונעים להפליא, אך המטוס היה קטן מאוד, כך שלא יכולנו לזוז הרבה. להירדם היה כמעט בלתי אפשרי והאוכל שהגישו היה פשוט זוועה. מה שכן, לא ידוע לי שמישהו סבל מבחילות. כפי שכבר הזכרתי, צ'כים טייסים מעולים. עם שכוווולו חמאה (אסביר את עצמי בהמשך ).

איך שרציתי לצלול לתוך כל הקוטג' הזה ...

הגענו למלון שלנו - Quallity Hotel - שהתגלה כמלון צנוע אך חביב למדיי עם שירות מדהים מצד העובדים שהיו נחמדים וחמימים. החדר היה לגמריי נחמד - היה בו כל מה שצריך עבור חופשה - מים חמים, סבונים, שלל מגבות, חימום פנימי, ארון בגדים גדול, שמיכות, ארוניות, שולחן, מיני בר וכו' וכו' (אוסיף תמונה של החדר בהמשך).

המלון אולי לא כזה QUALLITY, והארוחת בוקר לא מתאימה לקיבה הישראלית, אבל אנחנו מאוד נהננו בו. מה שכן, אין חיבור USB במחשב, אבל האינטרנט חינם.

המלון גם קצת מתפרק, אבל הוא באמת באמת סבבה. מומלץ בחום, גם אם תודות השירות בלבד.

זהו השלל שגילינו במיני בר שלנו. פתים שכמונו, הודינו על השירות הנחמד של המלון ומיהרנו לפתוח כמה בקבוקים ולטעום מהנקטר הצ'כי.

בסופו של דבר גילינו שמשלמים על כל בקבוק שפותחים. ולא, לא ידענו על זה מראש, נו.

מאוחר יותר בערב לקחנו חשמלית למרכז, איפה שהיו כל חגיגות קריסמס. היה יפה. בכל פינה עצים מקושטים, כשהיפה והגדול בהם עמד בכיכר הישנה.

לייד השעון האסטרונומי המפורסם של פראג עמדו הח'ברה מהאיגוד Free hugs. הייתי שיכורה משמחה אז חיבקתי כמעט כל מי שהיה בדרך. צ'כים אנשים ממש גבוהים וגדולים אז היה ממש כייף להתחבק איתם. בסוף גם אלכס נכנע לשמחה שלי והלך לחבק אנשים רנדומליים ברחוב ולאחל לכולם מארי קריסמס :) אושר

מתחת לכל עץ שהיה בעיר, עמדו גילופים גדולים כאלו של הלידה של ישו. מיותר להוסיף שכולם רצו להצטלם ליידם.

ליד אחד העצים הפחות יפים. סתם היו עליו נורות והוא ניראה כמו פירמידה יותר.

בכיכר, ממש צמוד לשעון. העצים היו מקושטים כ"כ יפה, המצלמה לא מצליחה להעביר.

החלק הקטן הזה היה פשוט מקסים. ממש לייד עמדו כל מיני סטנדים וחנויות קטנות עם אוכל מקומי וגלינט ויין (יין חם) שהתגלה כלא כ"כ טעים בסופו של דבר :O

התיירים לא טורחים לזרוק את הכוסות של היין החם לפח אז יש מישהו שאוסף אותן כדי לשמור על המראה הנקי של העיר כשהן מצטברות.

היום השני. טיול למצודת פראג.

חשמלית לאיזור המצודה. כדי להגיע אליה צריך לעבור כמה מטרים טובים במעלה הגיבעה. המדרגות לא כאלו מעייפות והנוף למעלה מדהים.

ביום הזה הייתה רוח מקפיאת עצמות, אבל נהנינו מכל רגע.

המדרגות שעלינו בהן בצד שמאל.

אם אני לא טועה אלו הם גני המלך. הם ממש יפים ומטופחים בקיץ ובאביב אך בעונה זו הם סגורים למבקרים.

כנסיית סיינט ניקולאש מרחוק. לא נכנסנו אליה כי היא הייתה סגורה ולא נערכו בה מיסות לכבוד חג מולד משום מה

קופאים מקור על החומה כששאר התיירים דופקים מבט עצבני של "תפנו מקום, אנחנו גם רוצים להצטלם" :I

בתוך האיזור של המצודה, ממש ליד מוזיאון הצעצועים המפורסם.

מוזיאון הצעצועים של פראג, השני בגודלו בעולם. בקומה הראשונה יש המוני צעצועים מכל מיני תקופות (הישנים שבהם עוד מהמאה ה-19), כשמחצית הצעצועים עשויים מפח. הבובות עשויות מחרסינה ובאות בכל הגדלים, מהקטנות ביותר לגדולות ביותר. מכל המוזיאונים שביקרתי בהם בחיי (והייתי בהרבה), הוא היה המקסים ביותר. רואים שפעם לילדים באמת היה מבחר רחב של צעצועים (אפשר גם להבחין איזה צעצועים הלכו לשכבת השמנת של אותם הזמנים ואיזה לילדי הפועלים).

הצעצועים איכותיים ומרהיבים ביופיים. בקומה השניה היו מלא מלא ברביות מכל התקופות, מהברבי הראשונה, עד לברביות מעצבים שעולות יותר מהבית שלי. יש פשוט יותר מדיי תמונות. אני אעלה את כולן לפייסבוק. מי שרוצה יכול לבקש ממני, אני אראה לכם הכל

חחח ממש אחים מהחלל החיצון

חלק משלל בובות החרסינה שהיו במקום. חלומה של כל ילדה.

דובים מקסימיייייייייים של פעם. אולי הם לא כאלו יפים אבל הם נראים בעליי אישיות

חחח ברביות קוקסינלים. ניראה לי הם שם בתור בדיחה XD

מרלין, סינטרה,אלביס

מלך הפופ

חחחחח מכוערת

אלכס אומר שזה סיינט ג'ורג' אבל אני חושבת שזה סיינט יירי.

סיינט ויטוס, הכנסיה הכי מפורסמת שלהם. אל תתעצלו, תחפשו עוד תמונות שלה, היא מדהימה מבחוץ אבל היא פשוט עוצרת נשימה מבפנים!!!

מסעדה מצחיקה בשם "אצל השד". לא כ"כ מזמין האמת...

כל קילומטר בערך בעיר יש מרכז מידע לתיירים, כשבכניסה של כל מרכז כזה עומד אביר XD כמובן שגם איתו כולם רצו להצטלם והוא החליט לחטוף אותי בדרך...

זהו לבנתיים. זה התקציר של שני הימים הראשונים שלנו בפראג.

בפוסטים הבאים אפרט אולי יותר ואשים את שאר התמונות.

אגב,

מי שרוצה לברר אצלי מחירים, תחבורה, מקומות מומלצים לבילוי, מסעדות, מבשלות בירה, אטרקציות, כנסיות, מסלולי טיול וכל שאר דברים

שלא רבים מספרים עליהם בפורומים ובאתרים אני יכולה לספק לכם את כל המידע הדרוש.

אם באמת בא לכם טיול שימצה את פראג וסביבותיה ולא סתם "חרטא-ברטא" ישראלי שלא תוכלו לספר עליו הרבה כשתחזרו לארץ,

אל תתביישו לפנות אליי