ביום השלישי עלינו מוקדם בבוקר על רכבת לקרלשטיין (את הכרטיסים הזמנו מראש בתחת האוטובוסים של פלורנץ).

קרלשטיין, עיירה קטנה ומקסימה (כנסו ללינק ליותר מידע על העיירה), באמת באמת מומלצת לטיול! זה מסלול של חצי יום בערך, ככה שעם הגיעכם חזרה לפראג,

מה שיהיה כניראה בסביבות אחר הצהריים, תוכלו להמשיך לטייל בעיר, להכנס למוזיאונים וגלריות ומופעים שונים, שזה מה שאנחנו עשינו  

טירת קרלשטיין נמצאת במעלה גיבעה, כך שלוקח כמה דקות טובות להגיע אליה (ואם אתם חולים כמו שאני הייתי, זו תיהיה משימה לא קלה עבור הריאות שלכם, אבל זה בהחלט שווה את זה ).

בלי הרבה חפירות, נעבור לתמונות ולהסברים קצרים:

הטירה. מבט מהחצר, כניסה ראשית לטיול המודרך.

http://www.hradkarlstejn.cz/gallery/photogallery/

קצת היסטוריה

טירת קרלשטיין הייתה "בית הקיץ" של קארל הגדול, ששלט בזמנו על האימפריה הבוהמית, שכללה את צרפת, גמרניה, אוסטריה, איטליה, צ'כיה, סלובקיה ועוד הרבה הרבה ארצות שהיו באיזור.

המלך קארל הרביעי, שנקרא מאז המלך קארל הגדול, הורה לבנות את הטירה במעלה גיבעה, שיהיה קשה לאוייבים להגיע אליה, מפניי שהיא היוותה עבורו לא רק בית קיץ, אלא גם מחסן ענק לתכשיטים, דברי ערך ובעיקר יהלומים. הטירה נבנתה תוך 17 שנה בלבד (שזה מאוווד מעט עבור מבנה כזה).

בארמון התגוררו 400-700 אבירים ואנשי חצר, נשותיו של המלך ומלוותיהן. הטירה חולקה לשני חלקים, חלק אחד למגורים וחלק שני שימש כמחסן.

בארמון ישנו היכל מרהיב ובו ארגזי תכשיטים. ההיכל מוביל לחדר נוסף - חדר יהלומים, שסביבו נבנה קיר בעובי של 7 מטרים כהגנה מפניי פלישה חיצונית. 

המלך קארל היה ידוע בעיקר בזכות הגאוניות והדיפלומטיות שלו, כמו גם בזכות הכריזמה המדהימה בה ניכן. את האימפריה הגדולה שלו לא בנה בעזרת מלחמות וכיבושים, אלא בעזרת שיכנועים, דיפלומטיה ונישואים חיצוניים. הוא היה ידוע בעזרת מוחו החריף והיה שליט חביב, טום וחכם.

למלך קארל היו 4 נשים. הראשונה בהם ילדה לו בת ומתה בגיל 26. השניה, אישה גרמניה שהוא נשא, הייתה אישה מאוד מכוערת והיא מתה באורח בלתי מובן.

שמועות אחדות אומרות שהיא נפלה מסוס ושברה את מפרקה, אחרים אומרים שמישהו קחםקחם פשוט הורה לרצוח אותה ולהיפטר מהבושה שפקדה את מיטת המלך ואת היכליו.

האישה השלישית של המלך, אן מפולין, נחשבה לאישה "היפה בתבל". לפי הפסלים והתמונות שלה שניראו פזורות בארמון, אני מסכימה עם הנאמר.

אן מפולין, אישתו האהובה של המלך, העניקה לו את בנו הראשון, יורש כס המלכות, אך מתה בלידתה, בעודה בת 23 בלבד.

אישתו הרביעית של המלך נחשבה לסוג של שוורצנגר. היא הייתה אישה חזקה ובנויה קשה, עם כפתיים רחבות, אגן חזק ועכוז רחב. היא ילדה לו 6 ילדים (!) ונפטרה בגיל 47, גיל ראוי לשבח למות בו באותם זמנים.

כמעט כל הרהיטים בארמון הוחלפו ואינם המקוריים שהיו בו, מפניי שלאחר מותו של המלך, הגיע נסיך אוסטרי ששדד את כל המקום והעביר את כל חפצי הערך למקום אחר. הרהיטים שהוצבו מחדש בארמון אומנם מאותה התקופה והם גם כן יקרים ונחמדים, אך חבל שלא המקוריים.

בחדרו הפרטי של המלך מוצבת מיטה במימדים קטנים להחריד, ההסבר שניתן לנו היה ש"פעם האנשים היו נמוכים יותר". אני לא יודעת אם זה נאמר בצחוק או ברצינות, באמת .

מהחדר הפרטי של קארל, מוביל גרם מדרגות לקומות הנשים שלמעלה. המדרגות ניתנו לשרותו האישי של המלך ולאף אחד אחר לא ניתנה הזכות לעלות בהם (ככה המלך היה מגיע לחדרי נשותיו מתי שהתחשק לו).

בזמן משתה שנערך בארמון, נסיכה צעירה, אישתו של אחד מבניו של קארל, חיפשה את בעלה, שלי השמועות עלה לחדרי הנשים למעלה.

היא יצאה לחפש אותו והחליטה לעלות בגרם המדרגות האישי של המלך. כשעלתה, גילתה שלמעלה הוצבו כלפי שמירה אימתניים שנועדו לזהות אך ורק את המלך ולתקוף כל פולש אחר. הנסיכה ננשכה למוות ודיממה את דרכה מטה לחדרו של המלך, שם התבוססה בדמה ומתה. הנסיך שבור הלב מצא אותה אחריי מספר שעות ונתקף חלחלה למראה אישתו היפה עם הקרעים בצוואר. עצוב מאוד.

ההרגשה לעמוד במקום בו יש כ"כ הרבה היסטוריה, בו דרכו נסיכות, מלך מפורסם, אינספור אבירים ולוחמים, פשוט מרטיטה את הלב. אי אפשר להסביר עד כמה שזה מיוחד עד שלא מגיעים לשם, מלטפים את הקירות ומרגישים את החמימות הזו, את החיים שנשארו גם אחריי המוות, חקוקים בקירות, מחלחלים דרך הריצפה.

חדר קריאה בו המלך קיבל את נתיניו ושח עימם.

היכל האבירים.

התמונות המצויות בקו ההפרדה נלקחו מהאתר שצירפתי למעלה.

צולם מהחומה של הטירה, מבט על העיירה למטה. מקסימה, אך משעממת משהו.

חנות קריסטלים, חפצי נוי ותכשיטים שהייתה על החומה. מדהים ולא כזה יקר והכל אמיתי.

העיצוב של התכשיטים לא מתבלט בייחוד שלו כמו שניתן לראות,

אבל לפעמים אפשר ליפול על עיצובים ממש מקוריים דווקא.

זה תליון שמאוד רציתי אבל לא לקחנו כ"כ הרבה כסף באותו יום, כך שנשארתי בלעדיו

מאובנים שונים שמכרו בחנות. היו גם תכשיטים בשילוב מאובנים, שזה ממש מקורי ובאופן מפתיע גם ממש יפה, אבל הכל עניין של טעם וסיגנון כמובן

הדרך למטה

הגשר שחוצים כדי להגיע לעיירה. הנהר קפוא רק באופן התחלתי כמובן, אסור ללכת עליו.

אוקיי אני חייבת לומר שמה שעשינו פה היה ממש מסוכן ומיותר, אבל אלכס הבטיח להחזיר אותי בריאה ושלמה הביתה.

ירדנו לחוף וראינו צמד סינים מפגרים שהצטלמו שם ועוד שניה היו פשוט מחליקים את דרכם על הקרח הדק והשביר, אז הושפענו לרעה.

"תחשבי כמה שזה מגניב להצטלם במקום כזה! הו הו, אקסטרים אקסטרים!". אז הלכנו כמה צעדים, בדקנו שזה מחזיק את המשקל שלנו וצילמנו

כמה תמונות עם חיוכים דיי מזוייפים מצידי. עם כל האהבה שלי לאקסטרים, זה היה ממש מסוכן לדעתי.

בסוף גילינו שכל הנהר דווקא קפוא וזרקנו אבנים שהגיעו עד הקצה השני. למרות הכל, הקרח נורא נורא דק.

מסתבר שהיו שם כרישים

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

מאוחר יותר באותו ערב, חזרנו לפראג וטיילנו בעיר. אחריי ארוחה נחמדה מאוד במסעדת קוליסאום האיטלקית שנמצאת

ממש סימטה מאחוריי הרחוב הראשי, נגלה לעיניינו מחזה מלבב ממש. החלקה על הקרח!

והכל במחירים זולים ממש של 50 קרונות לשעה, שזה עשר שקל! משלמים, לוקחים נעליים

(דרך אגב, המידות באירופה אותן מידות כמו בארץ, אז אל תתבלבלו), ויאללה, לדרך!

כמובן שאנוכי לא מעפנה כמו שאר הבנות הצווחניות שישר נדבקות למעקה ולא זזות ממנו,

אז ישר החלקתי לי לדרכי לאמצע הרחבה וגיליתי שיש לי כישרון טיבעי להחליק על הקרח.

ב-5 דקות הראשונות כבר הייתי מוכנה להופיע באיזו תחרות פלצנית של מחליקים עד אשר נפלתי ישר על עכוזי

ופצעתי באופן לא נעים את עצם הזנב שלי. לא יכולתי לקום עד שאלכס החליק-לא-החליק לכיווני והושיט לי יד (ובדרך נפל גם כן).

ועדיין, העניין נקלט תוך דקות והיה מהנה ב-ט-י-ר-ו-ף!


חחחח תאונה. לפרוטוקול: הכל מבויים!

הדבר המעצבן הזה היה תקוע באמצע הרחוב למטרות פירסום, ממש לייד המטרו.

אלכס התעקש לצלם אותה מכל זווית אפשרית, מה שמשך עוד עשרות תיירים לעשות את אותו הדבר,

עד שנוצר תור מייגע מאוד של אנשים שהצטלמו לייד המכונית-הכ"כ-לא-מרגשת-הזו. אז זו פרארי משהו, אז?!

לייד המכונית עמדו שני שומרים שהרחיקו חטטנים עם מברגי פריצה למיניהם. בנים

תחנת מטרו MUSTEK. מוווווווווווווווווווווסטק


בתוך המטרו עם כרטיסי הנסיעה.

מכונה לקניית כרטיסים שעמדה במלון.

זהו בנתיים ליום השלישי. קרלשטיין בהחלט מומלצת לטיול. אל תתעצלו וסעו לשם