אני רוצה נסיעה ארוכה לתוך הלילה כשהגשם מכה בחלון וטום יורק מחמם אותי עם מיתרי הקול ההזויים שלו.

*

אני רוצה גם שאנשים שלא צריכים לקרוא כאן, יפסיקו - כי זה המקום שלי, ולהזכר בזה שהוא קיים כשזה כבר טיפ-טיפה מאוחר, זה לא לעניין.

ואני רוצה להפסיק להיות כזו תמימה כשאני חושבת שאני אוכל להשאר חברה טובה של האקס שלי, כשעמוק בפנים הוא מאשים אותי בהכל.

אני רוצה להפסיק להרגיש אשמה, עם או בלי קשר לזה שהוא מסתכל עליי עקום מאז שנפרדנו. אני רוצה להפסיק להסביר את עצמי לכל אחד שדורש תשובות לשאלות שהיה צריך לשאול לפניי שנים.

אני רוצה להפסיק לנסות להשתדל כל הזמן, ולנסות להחליק הכל ולגרום לאנשים להבין מה הם ומי הם ומה הם עושים.

אני יודעת שהכל קרה יותר מדיי. יום אחד אני מחזיקה ביד שלך וחושבת שכניראה נחייה ונמות יחד, כי אין איש בעולם שאוהב אותי ככה, למרות שמשהו מתחת לפני השטח זועק ריקבון. יום אחר אני מחזיקה יד של מישהו אחר, נכנסת למיטה שלו באותה הקלות שפותחים את המקרר כשרעבים.

ולמרות שאני סה"כ ישנה במיטה הזו, אכולת בלבול ומחשבות, אני עדיין לא יכולה שלא להרגיש מוזר. לא מוזר עמוס בחרטות, אלא מוזר כי זה זר ולא מוכר והעור שלו לבן מדיי לעומת העור שהייתי רגילה ללטף בשנים האחרונות. והוא כל כך רך ורזה לעומתך, שהיית אל יווני בכל הווייתך. ועדיין. טוב לי שם מאוד.

זה נורא מתעלל לשאול אותי איך זה מרגיש - איך זה מרגיש להיות עם מישהו אחר. כי קשה לי להסביר שאני עם אף אחד אחר כרגע, כי להיות עם מישהו זה לא סתם לשכב יחדיו במיטה - זה לתת לו לגעת בלב שלי, וזה לא מה שקורה. וכשאתה אומר לי שהוא "בן זונה בר מזל", קשה לי שלא לצחוק, כי אתה לא יודע כלום. זה שטוב לי, לא הופך את זה לניפלא, וזה שהראש והגוף שלי עפים לשמים, לא אומר שהלב שלי זז סנטימטר אחד מהמקום. 

ולא זה מה שחשוב לך? הלב? הרי למי אכפת מהגוף. הגוף הוא סך הכל קליפה שמשרתת את הרצונות והתשוקות שלנו.

לי לא לגמריי אכפת אם תזיין את ט' או לא. עם כל הצרימה הזו בלב שהיא תדהר ותגנח ותקבל כמו שרק אני הייתי צריכה לקבל, יכאב לי הרבה יותר אם יום אחד תתקשר ותגיד שהתאהבת. במיוחד אם זה יהיה בבחורה הסתומה הזו; כולה פוזות של מועדונים וגבות מצויירות.

תעשה לשנינו טובה, תפסיק להעמיד פנים שבא לך להיות חבר שלי. שבאמת מעניין אותך לשמוע מה אני עושה הלילה, כשאתה מקשיב לזה ונושך לעצמך אגרופים. אין צורך להכאיב לעצמך, כי זה איפשהו מכאיב גם לי - מעצבן אותי לגמריי שאתה מכניס אותי למצב הזה ואז מראה כמה אתה פגוע ומסכן.

אני לא רוצה להתחיל לשקר לך רק כדי שתרגיש טוב. אז לעזאזל איתך, פשוט תפסיק לשאול. אני רוצה שיהיה לנו טוב. ואנחנו בדרך. יהיה לנו טוב. עוד תראה.

*

אני כל כך מחכה למחר. בבקשה אלוהים, אל תדפוק אותי הפעם. תן לי להגיע לשם, ושבעל הדירה יהיה נשמה וחמוד, ולא יעשה עליי פוזות וינסה לדפוק אותי עם סעיפים בחוזה. תעשה ככה ששבוע הבא כבר יהיה לי את המקום האישי שלי על האדמה. תעשה שהכל יהיה תקין הפעם, ואני לא אשחה במי ביוב כל שני וחמישי. בבקשה בבקשה, שהכל יהיה מושלם!

אני כל כך מחכה ללילה הזה בו אני אסגור את הדלת, אסתכל על החדר שלי שסיימתי לנקות ולעצב, אפול על המיטה ואחייך לתיקרה, כמו שרק בחורה חופשיה יכולה לחייך.

http://www.youtube.com/watch?v=8nTFjVm9sTQ