Somewhere there's heaven, how high the moon

אחרי אולי 9 שעות של למידה אינטנסיבית, אני יכולה להגיד ברור, אני רוצה שכל זה יהיה מאחורי כבר.

אני יודעת שאני נשמעת פסיכופטית, ושעבר בקושי חודש,אבל זה מטריף אותי.

כל פעם שאתה לידי, אני מרגישה כאילו אני רק עצמי.

אתה מחבק ומנשק, פעם ראשונה שאני רגישה לדיגדוגים.

אני מפחדת שאני לא מסוגלת להכיל\לשמור על כל זה.

אבל בנתיים, אני נהנת ממה שברשותי.

כיף לי להיות נאיבית או תמימה, אני באמת נהנת מזה.

זאת הרגשה באמת מוזרה, לא ניראה לי הרגשתי ככה , ככה בדיוק, אף פעם.

אני חופשיה ממך, לחלוטין.

זהו, אחרי כמעט שנה, כל זה נגמר מבחינתי, עוד פרק בחיים.

קשה לי לחשוב איך התגלגלתי למצב הזה, מחוסר רצון ל-חוסר שליטה.

אבל אני שמחה לבשר שכל זה מאחורי.

חודש מאי המפולא.