הדוחות של מארק המשיכו להגיע ודיווחו לו שאין שינוי. הם לא נשואים – סוסאנה ומאורו, אבל הם עדיין חיים יחד. דין קרא את הדוחות הללו כמו מזוכיסט שמקלף שוב ושוב פצע ומונע ממנו להרפא.
כמה זמן עבר מאז ראה אותה לאחרונה? לפחות שנתיים. הזמן רץ במהירות ודין ידע שזה לטובה, זה ירגיע אותו מעט.
כשרווחי החברה הראו זינוק גדול, דין התייעץ עם מנהלי החשבונות שלו במה להשקיע. מכל הרעיונות שעלו, הוא בחר במשהו שונה – הוא ישקיע באומנות. בבית של דונה אנה היו כמה תמונות יקרות, אולי הוא יארגן תערוכה? אולי יהפוך חלק מהבית למוזיאון? אחרי הכל, הוא חי רק בשני חדרים, ושאר הבית עומד סגור.
דין הרים טלפון לשיילה והיא קבעה עבורו פגישה עם אוצרי מוזיאונים שיוכלו לתת חוות דעת.
הבחורה שהגיעה אליו הביתה היתה שונה מהנשים שהיה רגיל אליהם. היא היתה מלאה, אפילו מלאה מאד, אבל זה לא פגע בביטחון העצמי שלה. היו לה פנים עדינות ושיער ארוך קשור בצמה עבותה על גבה. היו לה משקפיים עדינים שכמעט לא נראו על פניה. "אלכס" הציגה את עצמה "אלכסנדרה". היא היתה מומחית לאומנות, ודין ראה את ההתפעלות שלה מחלק מהתמונות. הוא אפילו לא ידע כמה ערך יש לתמונות הללו. היא שלפה קטלוגים והראתה לו את צילומי התמונות.
דין לקח אותה לאגף השני, בו הוא תכנן לבנות את התערוכה. "אשמח אם תגידי לי מה צריך" אמר "מבחינת תנאים עבור היצירות". "זה לא זול" אמרה אלכסנדרה "אני יודע" אמר דין "אבל זו תהיה הדרך שלי להנציח את דונה אנה".
הם ישבו כמה ישיבות עבודה ועברו על שרטוטים, תמונות, רעיונות. אלכסנדרה התפעלה גם מחלק מהריהוט שדין שמר והחמיאה לו על זה שלא השליך את הרהיטים. ניתן יהיה לשים גם אותם בתערוכה.
"הייתי רוצה לקנות כמה תמונות שגם יתאימו לתצוגה וגם להשקעה" אמר דין. "אשלח לך כמה הצעות" אמרה אלכסנדרה "יש כמה מכירות מאד מעניינות, חלקן גם באירופה". "נפלא" אמר דין "אני חושב שזה רעיון מצוין". והם לחצו ידיים.
אל אהב את הרעיון של דין. בכלל, כל דבר שישמח את דין זה טוב. אל כבר התייאש מלשאול את דין מתי ימצא אישה טובה בלי "פרפרים" בראש , כהגדרתו. דין אמר שהוא לא מחפש בשלב זה, ו"אם יפול יפול". אל לא קלט מה הוא אומר "אתה מחכה שתיפול מהשמים לזרועותיך"? "אני נפלתי כך" אמר דין. אל הרצין, הוא לא התכוון להעלות זכרונות קשים. "זה בסדר" טפח דין על גבו "אני מרגיש בר מזל , האסון הזה שינה את חיי". ובאמת, איפה הוא היה היום אם לא היה "נופל מהשמים?"
רק אחרי זמן כל כך רב דין הרגיש מוכן לעיין באוסף העיתונים שדונה אנה שמרה עבורו. כל העיתונים שדיברו על האסון. תאונת המטוס עשתה כותרות רבות ,ודונה אנה שמרה עבורו את הכתבות למרות שהוא סרב לקרוא אותן כשהחלים. וטוב עשתה. "אישה טובה" חשב דין, והתעלם מכך שהוא יודע שהיא ביצעה רצח. לך תבין לב של אישה נבגדת. הוא לא יכל להצדיק את המעשה שלה אבל כל הטוב שעשתה עבורו.. וזה שהיא היתה צריכה לטפל בסוסה הקטנה, התזכורת התמידית למה שעשו לה ומה שהיא עשתה לאחרים. הוא לא הרגיש איך הוא נרדם, אבל התמונות שרקדו מול עיניו היו של אישה וילדה, סוסה-סוסאנה, ילדה שאהב, אישה שאהב, ילדה שאהבה אותו, אישה שעזבה אותו. אחרי כל הנשים שהיו בחייו, כל ההבטחות, בסופו של דבר כמו ילד קטן, הוא אהב את הילדה ממול, שלא רצתה אותו, והוא לא ידע למה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
