"הוא בדרך" הפגישה נקבעה לשעת ערב מאוחרת. דין, אל, רואה החשבון ועורך הדין ישבו באחד מהמחסנים, סביב שולחן ושתקו. הם שמעו את המכונית חונה בחוץ ואת הצעדים על החצץ. באור מנורת הניאון שבכניסה הם ראו את מאורו קיין נכנס בצעד בטוח. הוא ניגש אליהם, בלי ברכת שלום, בלי נימוסים וגינונים. הוא אפילו לא התיישב. "הבאתם"? היתה השאלה היחידה שלו. דין הנהן. "אפשר לראות?" עורך הדין הושיט תיקיה למאורו קיין, והוא פתח אותה, בוחן את התעודות שנמצאו בתוכה. "ומה איתך"? שאל עורך הדין. החיוך של מאורו קיין היה מזלזל כשפתח את התיק שלו וזרק מתוכו דף אחד. דין נטל את הדף והביט בו, בחילה עולה בו כשראה על מה קיין החתים את סוסאנה. עורך הדין לקח את הדף מידו, שלף מצית והצית את הדף. כולם עקבו אחרי האש המאכלת את הדף. מאורו קיין קם ממקומו, אחז בתיקיה והכניס אותה לתיק שלו, סוגר ברעש את האבזמים. אחר כך פנה לכל היושבים גם יחד ב"נחמד לעשות איתכם עסקים". ויצא.
ארבעתם המשיכו לשבת בשקט, כשרואה החשבון הכה על השולחן באגרופו "אנחנו הרוסים" אמר. אל התבונן בו בשתיקה ואז הניח יד על כתפו. "אנחנו לא" אמר. אף אחד לא רצה לדעת על מה הוא מדבר.
מאורו קיין חלף בנהיגתו על פני שני גברים חסונים שעסקו בג'וגינג, ופנה לחנות ליד המלון שלו, כששני הגברים פרצו לפתע לכיוונו, אחד הפיל אותו, והשני חטף את התיק וברח. תוך שניות הם נעלמו. הם היו מקצוענים. מאורו קיין ההמום שלף את המכשיר הסלולרי וחייג למשטרה. "את המפקד עכשיו" הוא צרח לתוך השפופרת . "הוא לא נמצא" שמע את השוטרת בצד השני "אני הותקפתי" צעק מאורו קיין. "אין לי כרגע ניידות, אם תרצה בוא להגיש תלונה וניתן לך ניירות לביטוח". שמע את הקול המונוטוני. הוא כמעט ולא האמין למשמע אוזניו עד שהמחשבה חלפה בו – המשטרה יודעת . הם עושים לו בכוונה. זה מתוכנן, הכל מתוכנן. הוא ידע שאפשר לקנות את השוטרים בזול, זו ברזיל אחרי הכל. והם עשו לו תרגיל. זה היה כל כך מגוחך שהוא ירד על ברכיו וצחק, פשוט צחק בקול, שעון על המכונית הפתוחה שלו וצוחק בקול רם.
אל הניח את שפופרת הטלפון וסימן בהנד ראש לדין. "מפקד המשטרה מוסר שבוצע פשע, נגנב התיק של עורך הדין קיין, ואיתו המנייות שקיבל זה עתה". דין נשם עמוקות. בברזיל כמו בברזיל – לא רק קיין יכול לתכמן את המשטרה.
עכשיו רק ללכת הביתה. לעזוב הכל וללכת הביתה, לחבק את סוסאנה, ולא לעזוב אותה לעולם.
בעצם, בעצם הוא יעצור רק בתחנה אחת בדרך.
דין עצר ליד חנות התכשיטים המקורית ובחר את טבעת היהלום הגדול ביותר שהיתה. נכון, זה אולי צעקני, אבל הוא יקנה לה את היקר ביותר, את הטוב ביותר, כל מה שכסף יכול לקנות, כל מה שהוא יכול לתת לה. היא לא תעלם לו יותר. הוא יעשה עבורה הכל. הוא אוהב אותה. וזה בטוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
