לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג-נובלה העברית הראשונה

אחרי הסיפור האחרון שהסתיים (ונמצא בארכיון, אפשר לעיין), סיפור חדש, קצת שונה,אבל מקווה שתאהבו. קריאה מהנה.

כינוי:  שוש חזן גרינברג

בת: 53

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

הקפה של דונה אנה - פרק 82 - לפני אחרון.


"דין! דין!" הוא שומע קולות אבל לא יכול לפקוח את העיניים. איפה הוא? הוא באותו יער עד שבלע אותו על מטוסו? הריח אותו הריח – של שריפה. של דברים נאכלים. "דין!" למה הוא לא מסוגל להגיב? למה הוא נחנק? המאמץ לפקוח לפחות עין אחת היה אדיר, נדמה היה לו שזה לוקח שעות. קול הדהד באזניו, וקולות פיצוח של עץ. הוא היה כל כך עייף , הוא רצה רק לעצום את העיניים הבוערות שלא ראו כלום ממילא. רק לנשום מלוא הריאות אפילו שזה עשן מחניק. הוא רצה לעזוב, לוותר. אבל הקול הזה לא הניח.לו. קול שקרא בשמו ללא הפסקה, קול שאילץ אותו במאמץ אדיר לפקוח את העיניים, רק כדי לסגור אותן בחזרה בגלל העשן השחור שחדר אליהן וצרב כל כך. הקול לא הרפה ממנו ולבסוף הוא הצליח לפתוח את העיניים לכדי סדק דק, כדי להבחין בלהבות ובעשן, הכל בער. הכל מסביב היה מלא עשן ובעירה. ואיפה סוסאנה? האם הקול שהוא שומע הוא שלה? רווח לו כשראה אותה נאבקת בכבלים שהצמידו אותה לעמוד. דין התרומם לאיטו, מנער את ראשו ומנסה לראות איפה הוא. הוא ניסה לנשום כמה שפחות. קולה של סוסאנה הלך ודעך, היא נאבקה פחות. הוא מוכרח להגיע אליה, הוא לא ידע אם יש אש מתחת לשכבת העשן אבל אין לו אפשרות לבדוק את זה. דין לקח נשימה עמוקה וזינק לכיוון שלה, מושיט ידיו אל גופה. איך ישחרר את הכבלים הללו? "דין! האש! הלהבה!".הוא קלט אותה והסתכל סביבו, מאתר להבה אחת קרובה ומקרב אליה פיסת עץ. קצה העץ נדלק והוא ניגש אל הצד השני של הכבלים, מקרב את הלהבה אל הקשר. הלהבות פגעו בעורה של סוסאנה וכל כך כאב לו עבורה. הוא השתדל לא לפגוע בה ורווח לו כשהקשר נשרף במידה כזו שהיא יכלה להשתחרר. הם יכלו לשמוע סירנות בחוץ, ואפילו מטח יריות? יכול להיות? סוסאנה היתה חופשיה ודין השעין אותה אליו ולקח תנופה, פורץ דרך העשן והלהבות ישירות החוצה.

מכת האוויר הקר בחוץ הממה אותו והפילה אותו לאדמה יחד עם סוסאנה. אנשים רצו אליו מבחוץ, הרימו אותו ולקחו ממנו את סוסאנה. הקרירות היתה עונג שכמותו לא חש זמן רב ודין התענג עליה. אין לו כוח יותר, הוא משאיר את עצמו לאחרים.

נכתב על ידי שוש חזן גרינברג , 13/2/2007 13:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,884
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוש חזן גרינברג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוש חזן גרינברג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)