אתמול הלכתי לי בערב לאורו של ירח מלא, האדמה הדיפה ניחוח של רעננות אחרי שסיימה לגמוע את גשמי השבת. ואני הרגשתי איך הסומק חוזר ללחיי. אין לי אהבה גדולה יותר מארצי שלי, אני מאוהבת בירח ובכוכבים, אני מאוהבת בניחוח הורדים והיסמין, אני מתרגשת למראה ההדרים שמבשילים את בכוריהם. אני נושמת עם הרוח, וגדלה עם השקיעה. אני מתרגשת כמו ילדה קטנה בפרוח הכרכום ושרה שיר הלל לסופות של ברקים.
ופתאום ברדיו אתה מוצא את השיר שלך, כמו שאני מצאתי את שלי- והמילים כמו נכתבו ממחשבותי:
לגעת במים לגעת ברוח- איציק איינהורן
לגעת במים לגעת ברוח,
לתור את שדותיך ארצי היפה,
לפסוע בדרך סורר ופרוע,
לנוח על אבן שפה...
לגעת במים לגעת ברוח,
לדמות ליעלים הגאים בבקעה,
לרדת אל סף התהום הקרוע,
לשיר לך כנבל נפרט על שקיעה.
לגעת במים לגעת ברוח,
לקום בין סלעיך רטוב מן הטל,
לצפות במעוף הנשרים הבטוח,
לנדד בנתיב עקלקל...
לגעת במים לגעת ברוח,
לדמות ליעלים הגאים בבקעה,
לרדת אל סף התהום הקרוע,
לשיר לך כנבל נפרט על שקיעה.
(לגעת במים לגעת ברוח,
לדעת כל פרח וקוץ ואילן, )
לגלוש אל הוודי בחבל מתוח,
לטבל במימי מעין,
לגעת במים לגעת ברוח,
לדמות ליעלים הגאים בבקעה,
לרדת אל סף התהום הקרוע,
לשיר לך כנבל נפרט על שקיעה.
לגעת במים לגעת ברוח,
לנדוד בין הרים של בזלת וגיר,
לתעות ולגלות במשעול לא ידוע
עוד גל אבנים שיזכיר...
לגעת במים לגעת ברוח,
לשיר לך כילד על צוק בחמה,
לצחוק עד אין קץ במרחב הפתוח,
לשיר לתוויך עד כלות נשימה...
(ועד כמה שהלחן הנוכחי יפיפה הוא איננו שלי, לחן חדש יתקבל בברכה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
