ביסלי

אז ככה.. 

לא כתבתי פה כבר כמה זמן, פשוט אין לי זמן.. משהו נוראי..

בשבוע שעבר היה לי מבחן חאדו"א, מבחן שאני ניגש אליו בפעם השלישית, ומסתמן שגם את הפעם הזו לא עברתי. בין אם עברתי ובין אם לא - אני מתכוון לחזור הסמסטר על המקצוע, כי בכל מקרה אני לא אהיה מרוצה מהציון שאקבל (גם אם יקרה נס ואעבור). וגם כי חשוב לי לדעת את החומר הזה כמו שצריך, כי כפי הנראה הוא חומר שימושי מאוד.

לא הרבה ידעו שניגשתי לחדו"א. בעצם, אף אחד מהפקולטה לא ידע. החבר'ה בפקולטה חושבים שכבר סיימתי עם חדו"א. שיקרתי לכולם שעברתי. זה לא שרציתי לשקר, אבל יצא ככה.. האמת שאני לא זוכר מתי בדיוק זה התחיל, אבל לכל אחד מהאנשים ששאלו אותי על חדו"א בזמן מסוים, לא היה לי נעים להגיד שלא עברתי את המבחן (בכל זאת, קצת עברו שלושה סמסטרים מאז שהייתי אמור לעבור את המצקצוע הזה). אז שיקרתי. שקר רדף שקר ויש היום מישהו מהפקולטה שלי שחושב שכבר סיימתי קורסים מתקדמים הרבה יותר במתמטיקה... עתידו של כל שקר להחשף אבל אני מקווה שאצליח להתחמק מזה. זה לא שקר כזה גדול - אני לא מסתיר פה איזה סוד אפל, ובכלל זה לא אמור להפריע למן דהוא מצבי האקדמי, ועדיין זה לא מצב נעים.

התחלתי לחנוך בתוכנית נחשון שזה בעצם שיעורים במתמטיקה שאני מעביר דרך המחשב לתלמידים, בד"כ מהפריפריה. אני חונך שלוש קבוצות קטנות (שני תלמידים בקבוצה). התלמידים שקיבלתי חמודים ממש. האמת, שאין לי זמן לזה. ניגשתי למיונים בלב כבד ומתוך מחשבה שאני אתחיל את תהליך המיון ומקסימום, ברגע שארצה לפרוש - אפרוש. אבל מפה לשם הסתיים תהליך המיון, קיבלתי הערכה מעולה, וצוותו לי תלמידים. מכאן כבר אי אפשר להגיד לא. אז כן, התלמידים שלי מקסימים אבל דבר אחד אני אומר להם והייתי רוצה שבאמת יפנימו: אני יכול להסביר להם את החומר מליון פעם, לעבור איתם על תרגילים שעות על גבי שעות. אני אתן את כל מה שיש לי להציע להם כדי שיצליחו, את כל הטיפים והכלים להצלחה. אבל - שורה תחתונה - אין הדבר תלוי אלא בהם - אם הם ישקיעו הם יצליחו. אין דרך אחרת (שאני מכיר) להצליח במתמטיקה. פשוט צריך לקחת את ספר הגיאומטריה לשירותים. או לעליית גג. ולהתחיל לפתור: תרגיל ועוד תרגיל ועוד תרגיל. זו הדרך להצליח. ואני מקווה שיפנימו, ושיתחילו לעבוד. באמת שאפילו שאני מכיר אותם שבוע וקצת, אני רוצה שיצליחו וזה חשוב לי.

רשימות רשימות - בהשראת "הרשימה" של יובל אברמוביץ' אני מנסה לרשום רשימה של דברים שאני רוצה לעשות בחיים. הרעיון של הרשימה אומר כזה דבר - תציב לעצמך 10 יעדים להגשמה במשך 400 ימים. אם כבר אז כבר, התחלתי לרשום רשימה של דברים שאני רוצה לעשות בחיים בכללי (בזמנו התחלתי רשימה כזו בעקבות הספר "ההרצאה האחרונה"). אמ-מה: אין לי כל כך הרבה רעיונות. אז יש את פינת האקסטרים: לקפוץ בנג'י ודומיו. יש את פינת התחביבים: ללמוד לבשל 100 מתכונים "מנצחים" וכו' ויש את פינת ההתנדבות: לחנוך ילד. יש גם את פינת המצוות: לקיים מצוות שילוח הקן.. (לא באמת, אבל כן באמת..). ואני מרגיש שהרשימה ממש חסרה, כאילו - זהו?! זה כל מה שאני רוצה? אין עוד איזה אנדרנלין ברשימה?? ונגיד שאעשה כל מה שכתבתי - אז אני אוכל להגיד שחייתי חיים משמעותיים? חיים שלא הייתי משנה אם הייתי חוזר עליהם?? לא יודע, אולי זה סתם תחושה של הרגע. וישנה תמיד ההתלבטות - כמה להגזים. מצד אחד אולי להיות ריאלי ולכתוב חלומות ברי השגה, מצד שני אולי החלום חייב להיות בשמיים, כי אם לא נחלום על השמיים, איך נגיע אליהם? וכשאני חושב על זה עכשיו, נראה לי שאבחר בחלומות בשמיים. "החלומות באוויר, הראש באדמה"...

ובכן, כן, אני אצטרך לקבץ לפה את הבחירה שלי. וזה יקרה. מקווה שבקרוב, כי אחד החלומות הוא להחזיר את הבלוג הזה לחיים....

עד אז.. שיהיו לכם חיים נפלאים...