את החיים שלי
החברתיים במיוחד
אבל בעצם החיים
ניתן לסכם בשתי מילים
לאבד מישהו
מרבית הזמן
אני זוכה באנשים
מאבדת אותם
ואולי זוכה בהם בחזרה.
כל אחד מיכם יחשוב
ויגלה
שהוא איבד אותי בשלב זה או אחר.
ואני אותו
ואז,בד"כ. זכינו אחד בשני חזרה
לא שזה קל
בטוח שלא
אבל זה קורה
זה קורה לי שוב ושוב
פעם חשבתי שלא אני אשמה
הפסקתי לשקר לעצמי
אני אשמה. אני מניחה
אי אפשר להאשים רק אותי
אבל הרבה מזה עלי
אחרת
זה לא היה קורה לי שוב ושוב
לאבד את החברים הכי טובים שלי
בלי סיבה ברורה נראית לעין. בלי כוונה
ולזכות או לא לזכות בהם שוב
החברות איתי נמדדת
בכמה זמן מתחילתה לקח עד שהיא נאבדה בפעם הראשונה
כמה כן הייתה קרבה כשהחברות נאבדה
וכמה זמן לקח עד שהחברות נמצאה שוב
אתם חושבים שזה לא מפריע לי?
זה מפריע לי.
אם הייתי אדם נורמלי. הייתי יכולה לשמור על אנשים בחיים שלי כל הזמן
או להיות מודעת לפחות לתקופות השונות האלו
אבל אני לא מצליחה
אני באמת,באמת לא מצליחה
פאק באישיות כבר אמרתי?
מה יש לי לבקש ממכם
אם אתם כן אוהבים אותי
כי באמת,אם אני מתרחקת זה לא אומר שאני לא אוהבת אתכם יותר
אל תשמרו לי טינה. אל תקחו אישית
זה לא אתם,זה אני. (באמת זה לא סתם משפט)
ותקבלו אותי חזרה אם תוכלו
אחרי זה
בלי שיחות
"אז למה זה קרה"
פשוט ככה
פשוט לקבל בזרועות פתוחות
כמו שאני
כמו שאתם
כמו שאהבה צריכה להיות
ככה,פשוט.
ואני יודעת שזה המון לבקש
תימי
ואם קראתם,בבקשה.אני אשמח לדעת שקראתם את הפוסט הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
