הבטחתי לכתוב היום ,לרוב מקיימת את שאני מבטיחה, יותר מדוייק לומר יותר מלרוב ..
על מה לכתוב? על תקופה דיי קשה? מספיק מלאנכוליה לא?
בבלוג הזה לאט לאט מתווספות עוד ועוד חתיכות מחיי כשכל חתיכה נראה
שהיא פשוט מקלפת אותי ,מפחידה אותי תחושת ה"עירומה" שוב,
חייבת להשתחרר ,ממשיכה הלאה.
הוא צלצל אליי בשבוע שעבר כאילו וידע את המתחולל בנפשי "מה קורה איתך מלאכית , מה עובר אותך?"
בכיתי בכיתי ובכיתי....חיבוק זה מצרך נורא חשוב לי בעולם הזה אין לי הרבה לצערי, הוא יותר וירטואלי.
"איך זה שאתה יודע מתיי לצלצל אליי תמיד כשרע לי כל כך?"
"לצלצל שוב השבוע?"
"כן בבקשה,עד שזה יעבור"...
הוא צלצל ,נטע בי כוח והמון .
הבטחתי לו שאני קונה את הגיטרה שאני כל כך רוצה כבר המון שנים בשבוע הבא,
שאני מתחילה בשבוע הבא שוב השתלמות,
שהאור בעיניי ישוב לבהוק
ו....לא מגלה לו אבל האתגר הבא הכי גדול שלי הוא ...ללבוש שמלה בקיץ הבא.
"שינוי יקירתי את חייבת שינוי, תסובבי ראשים אחרייך".
"מסובבת יקירי ,מסובבת"...
מעולם לא ראיתי אותו ,הוא חבר וירטואלי והוא אחד האנשים המדהימים בחיי.
אוהבת אותך רון.
יום ראשון השבוע חגגתי 21 שנות נישואין.
פרחים לא קיבלתי גם לא מתנה ,לא יזמתי שום יציאה אבל את האמת הופתעתי בגדול כשהפעם הוא זה יזם יציאה למסעדה טובה בראשון.
שנה שניה מאז השינוי הגדול ,אני עדיין תוהה אם זו תהיה השנה האחרונה של הביחד .
לא אכפת לי ,
שוחחנו ,אכלנו ,את האמת נהניתי ,פרגנתי לו על כך .
באשר לאריה ...נראה לי שסיימתי את תפקידי בחיוו,הוא כבר לא זקוק לי כדי לנגב את דמעותיו ואני ..גמרתי אומר בליבי,
לא מקבצת יותר אהבה,לא בוכה יותר .
איש יקר אחד שקורא אותי בקביעות כתב לי : "כמו בטבע, הלביאה היא החזקה והאריה סתלבטן ,עלוב...
הוא גם הוסיף את האייקון המצחיקון הזה .
הוא כל כך צודק ..אני אכן לביאה ואני כן מתאוששת מהספארי,המשפט הזה אהבתי את התעוזה יקיר.
תודה לזר הסיגליות שלי (ח.ש.ת) על שהזכרת לי שאני..לביאה .
ותודה לרון שלי שגורם לי לחייך שוב.
פוסט מתיש ,קרה לי היום משהו שגרם לחשוב ולהבין המון דברים אחרת......המשמרת .
3 פעמים שמעתי את המשפט: " אני אוהב אותך ",
חייכתי והשבתי: "תודה,אני יודעת".
היה לי בוקר גרוע החלטתי שהמשך היום יהיה נהדר,הצליח לי, צחקתי מהבטן.
הייתי כאן...
ואהיה גם מחר, בעוד שעות ספורות האפרוח שלי גדל בשנה,הוא בן 16.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
