הנסיעה לכותל היתה הדבר הכי נכון לעשותו יום לאחר סוג מסויים של "תשליך" שעשיתי יחד עם סופי ליד הים .
הייתי סחוטה מעייפות היות וחזרתי הביתה לפנות בוקר וביליתי כשעתיים מול המחשב, אבל קמתי בבוקר כמו גדולה
ומבלי שהיה צורך להעיר לתשומת ליבי שהגיע הבוקר.
"איפה היית עד מאוחר אתמול"? שואל אותי האיש שאיתי בבוקר
ואני מביטה אליו במבט של שועלה משיבה לו בשובבות משהו
"השתוללתי עם סופי על חוף הים "....
המחשבה על הצחקוקים שלי עם סופי בליל אמש גרמה למבט השועלי שלי להראות כל כך ..אמיתי.
הנסיעה לירושלים היתה עם מעט ילדים שהאיש שאיתי מסיע בבקרים למוסדות שלהם,לאחר מכן החננו את הרכב
והלכנו ברגל לכוון הכותל .
כשהתקרבנו לכותל עטפתי את ראשי בצעיף לבן ומאותו הרגע יכולתי להשבע שהרגשתי את כולי קורנת הרגשתי
שיש סביבי הילה .הכותל המה אדם התחושה היתה נפלאה .
כחצי שעה קראתי מפרקי תהילים ,נשקתי לו ביקשתי ממנו וצעדתי לאחור . אל מולי היה האיש שאיתי מחייך אליי וכולו
קורן אליי.
חזרנו אל רכב בסביבות השעה 09.30 והגענו לקניון במלחה שם אכלנו את ארוחת הבוקר וחזרנו לאסוף את הילדים הביתה.
לעיתים הוא מדהים אותי האיש שאיתי וזה קורה בכל פעם שאני רואה אותו דוחף את עגלת הנכים, היחס שלו אליהם, הסבלנות הזו ... והם,הם כל כך אוהבים אותו.
נפש מדהימה יש לאיש תמיד אמרתי .
היום היה מתיש מאוד היות ומזג האויר היה מאוד שרבי אבל נהניתי מאוד וזה היה שווה .
קפיצה לשוק היום בבוקר הזכירה לי עד כמה אני ממש לא אוהבת את היום הזה האוירה היתה מאוד עכורה
והשיר ושוב השיר הזה התנגן לו ברקע :"חטאנו לפנייך רחם עליינו "...
זה עשה לי בעעעעעעעעע, לא התמהמהתי שבתי הביתה.
ערב יום כיפור היום ,אין ספק שהיתה זו שנה מאוד קשה לי מכל הבחינות. זו היתה שנה שבא גיליתי מעט את עצמי,
וגיליתי הרבה על עצמי, בכיתי הרבה מאוד/ צחקתי מעט מאוד .
ויאללה הגיע הזמן לדפדף ...
רק הגעגוע הנוראי הזה חבל שהוא ממאן להעלם..
גמר חתימה טובה לכולם ,
רונית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
