קול צחוקה של אור שלי עדיין מהדהד לי עדיין בתוך הראש ...
חול מועד הוא זמן מצויין לביקור בחייק המשפחה ואת האמת היות ואנחנו עוברים את המשבר בבית
לאחרונה השהיה בחיק משפחתו של האיש שאיתי היא לא הדבר הכי הכי ולמרות שמאז ומתמיד התקבלתי בזרועות
פתוחות ובאהבה גדולה אבל התחושה של להמשיך להציג ,לחייך להראות שכאילו הכל בסדר כששום דבר כבר לא בסדר...
העזתי להרים את הפון לגיסתי :"אתם בבית? אנחנו רוצים לקפוץ לביקור" ..
"אנחנו לא בבית משיבה לי גיסתי ,אנחנו באילת עם ...ועם ...ועם... תבואו יש מקום רק תביאו מזרן "..
הבטתי באיש שאיתי הוא מביט בי חזרה
"אני הולך"...הוא אומר לי
"תלך"...
"בואי איתי "..
"אני עובדת, אתה בחופש ,סע זה יעשה לך טוב"...
"בואי איתי...
"קח את נ' סע יחד איתו זה יועיל לכם ..
"כן"....
"לא"....
(אלוהים עשה שהוא ילך , שיסכים ..שישאיר אותי ,שיתן לי אויר הוא שיגע אותי!!! מראש השנה כיפור הביא אותי לדמעות כוון אותו דרומה..)
"אני מכינה לכם סנדביצי'ם שתיה לדרך העוגה בתנור ,לךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
"צלצלתי לנ' אתה עסוק? למה? "...
"אתה נוסע עם אבא לאילת!..
"יש.......
האיש שאיתי :"לא בא לי לנסוע "...
אני:"השתגעת ? סביר להניח שלא נשאר מישהו מהחברים בשכונה שנ' לא סיפר לו שהוא יוצא לאילת ,זה לא יעבור בשלום ראה הוזהרת!"..
"בסדר"...
"לילוש(כך אני קוראת לקרן אור שלי מגיל 3 )אבא נוסע עם נ' לאילת .."
"מתי ? מה?.....
"אנחנו מפרגנות מאמי נכון ?
"כן , בטח...
אז מה לילוש ...ערב בנות?
"אמא לדעתי חשפן זה רעיון טוב צלצלי לסופי אני בטוחה שהרעיון ימצא חן בעיניה!"..
שנינו התגלגלנו מצחוק ואני יכולה להשבע שהאויר לאט לאט מחלחל לתוך הראות ...שלי .
הימים האחרונים היו קשים באופן מיוחד אני משוכנעת שהנסיעה שלו תועיל לעצבים הרופפים שלי ...
"שמור לי על הילד"... לחשתי לו באוזן.
לשלוח שני מתבגרים לאילת לבד...
שיט ! הוא לקח לי את הכריזמה שלי!....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
