לא פעם הזכרתי אותו בבלוג שלי , לרוב הוא מתערבב עם הכאב הפרטי שלי .
הוא איתי כמעט בכל יום, רואה אותו יותר מאת משפחתי שלי וסיפרתי פעם עד כמה אני אוהבת אותו ...
את האריה .
אנחנו משוחחים המון וכשחלק מהשיחות בנושא העבודה , היומיום...
"זו חייבת להיות השנה שלך !" אמרתי לו ,כשהתחילו השמועות בנושא המועמדים לפרסי עובדים מצטיינים.
בשבוע שעבר הוא התבשר על כל כך שהוא מועמד לקבלת פרס העובד המצטיין לשנה זו ,שיתף אותי בכל השתלשלויות המאורעות, חוויות ,שיחות, פרגון מההנהלה ומהבוס שלו .... והשבוע הזה זה כבר היה רישמי .
פרס העובד המצטיין מוענק ל...אריה.
שמחתי עבורו , התרגשתי ,ואהבתי את המעוף שלו למעלה למעלה ,אוהבת את הפריחה שלו היא גורמת לי תחושה ..
עילאית משהו.
"אני גאה בך , זה מגיע לך ,זו היתה חייבת להיות השנה שלך". הוא חייך וכדרכו הסמיק .
"ולמה אני מרגישה שמשהו מציק לך בנושא?" שאלתי ,והוא משיב לי ש..
מביכות אותו המילים שנאמרות לו ע"י ההנהלה..
אתמול הוא הראה לי חוברת דיי גדולה שמכבדת את עצמה על פועלו של האיש מיום לידתו ועד היום עם תמונות
שלו בעבודה ועם ים של מילות הערכה על פועלו בעבודה.
אני שמחה שהאחרים רואים אותך כפי שאני רואה אותך איש יקר לי ,
אני שמחה שאתה כפי שאתה למרות שהלוואי
שבמצבים אחרים היית אחרת ,ואני שמחה על כך שחדרת לעולמי וגרמת לי להרגיש מעט אחרת
בתקופה מסויימת של חיי ,
אוהבת אותך מלאנת'לאפים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
