שברירית

אני כאן.

תני אות חיים הוא מבקש ממני ואני שכל כך חלשה וכל כך תשושה זה כחודש ימים מנסה לכתוב

למרות שהידיים עדיין רפות ,הראש בקושי מחזיקה אותו ישר, מתעייפת אבל נלחמת מול הרצון להתייאש,

מכריחה את עצמי לאכול נלחמת מול מלאך השינה ו...בכביש ,מתייבשת כשרואה את הרמזור האדום, מבקשת הביתה.

1.11.2007

אני חוזרת בשעה 1500 מהעבודה הביתה. התנועה כבדה, בועז שרעבי שר לי את השיר "אם את עדיין אוהבת אותי"...

הרמזור האדום מבקש ממני לעצור לפני כ7 מכוניות ממתינות שיתחלף, המיצובישי כריזמה שלי מצפה להתחלפות הרמזור,

אני שרה עם בועז, יום חמישי, 10 דקות מ הבית תוך שניות מוצאת את עצמי צורחת צווחה שלא זכורה לי מיום שנולדתי.

זו היתה יונדאי ,ג'יפ ,שנכנסה בי מאחור במהירות איומה והדפה אותי לעוד 2 רכבים שלפניי,הנהג מסתבר שנרדם .

הכריזמה שלי נמחצה למוות היא הושבתה ,יום לפני כן חלפה במוחי המחשבה עד כמה אני אוהבת אותה עד כמה אני

מרגישה בטוחה איתה והיא...לא אכזבה ,היא הגנה עליי בגופה.

אני יודעת שאני צריכה להודות על כך לריבונו של עולם על שאני חיה אבל מעוצמת הכאבים לפעמים בקשתי את ההפך.

נחבלתי בצוואר ובשכמות , את היד השמאלית לא יכולתי להזיז כשבועיים ,הרגליים, הגב התחתון ...הכל כאב הכל עדיין כואב

אבל תודה לאל שום דבר לא נשבר ...מלבד הלב.

אני מחייכת מעט מאוד, אני יודעת שזה זמני, חלשה מאוד, את הכאבים מרגיעה עם כדורים , מתקשה לישון בלילות

לכן הגוף מתרפא לאט כך נאמר לי,הומלץ על טיפול פסיכוטראפי שיתן כלים להתמודד מול הטראומה."את אדם פרפקציוניסט

כך אומרת הפסיכולוגית,אם תתני לעצמך הקלות תפסיקי לנהוג ,תשבי ליד נהג ובהמשך תרצי להסתגר רק בבית.

את אדם עצמאי,

הגוף והנפש שלך עברו טלטלה לאט לאט את תחזרי לעצמך ,את רק צריכה לרצות לעזור לעצמך"...

הפזיוטרפיסט שלי משתדל לעשות את עבודתו כראוי מידי פעם אני מיללת לו הוא מטיף לי , מנסה להצחיק אותי לפעמים מצליח

לו כי עמוק בפנים נמצאת רונית שרוצה לפרוץ החוצה לצחוק לפרוק עול להצחיק ולהחיות כל פינה אפרורית של אדם שנמצא במחיצתה.

ביקשת סימן חיים חומות יקירי,כאילו שהרגשת שמשהו לא בסדר, אינטואיציה אני שואלת את עצמי ?...

סימן החיים הזה דרש ממני המון כוחות וכעת למיטה...מי היה מאמין שאני אדם שכל כך מתרוצץ ביומיום אמצא שהיא המקום הכי

שלוו ..

תודה יקר לי על ההתעניינות ,

הייתי כאן,

רונית.