שברירית

המון זמן חלף....

לובשת את המכנס/ חצאית, חולצה ,השיער כמעט מגיע לישבן שבחודשים האחרונים התכווצץ לא מעט בגלל חוסר

התאבון, כאבים ...מכסה את גופי במעיל שחור ארוך המטריה הענקית מכסה את כל גופי והשיער, הוא עף עם הרוח...

תחושה של אישה יפה, אישה מיוחדת למשך כמה דקות הכאבים נשכחו ואפילו שהייתי בדרכי לטיפול ריח הגשם

תחושת השחרור הלבד עם עצמי , זהרתי,קרנתי.

תוך כדי צעידה נשאלתי ע"י עובר אורח:

" מה יהיה?"

"יהיה רק טוב".השבתי

"מתי?"

"היום!" השבתי תוך כדי הליכה..

"רק אם תצטרפי אלי", הוא צועק.

ואני מסתובבת אליו עם חיוך של מליון דולר צועקת:

"שיהיה לך ערב נפלא"...

למעלה מחודשיים וחצי אחרי התאונה ,הרבה טיפולים לפעמים מרגישה את נשמתי פורחת מהכאבים מתקשה להרדם

אבל מודה בכל יום ששרדתי את המכה שלפעמים גורמת לי לקוצר נשימה כשכואב.

יכול היה להגמר הרבה יותר גרוע אמרים הרופאים ,יכולת למות או להשתתק ...בעעעעעעעעעעע

רק המחשבה על כך מצמררת.