היום התחיל בצורה הטובה ביותר- שיעור מתמטיקה....

אבל לא סתם שיעור מתמטיקה אלא שיעור שבו דניאל (ימין) ישבה איתי....

כל השיעור צחוקים.... XDDD

אתם לא יודעים איזה שטויות עשינו... חחחחחח היה ממש כיף....

גם שאר היום עבר סבבה לגמרי....

בתאטרון עבדנו על סאטירה ופרודיה ואני דניאל וצליל עשינו קטע של סאטירה בפחות מ-10 דקות.... את האמת לא חשבתי שייצא משהו כי נגמר לנו הזמן לפני שהספקנו לסיים את הקטע.... ותוך כדי ההפסקות בין הקטעים עוד המשכנו וסיימנו אותו...

בכל מקרה, הופענו והיה ממש נחמד.... דני אהב אז הייתי מרוצה.... אולי נעשה את הקטע הזה בסוף שנה.... אם ירשו לנו... ומי שראה יודע למה אני אומרת את זה.......

עד כאן הכל טוב.

אחרי תאטרון הלכתי לשיעור גיטרה.

אני חושבת שזה היה השיעור הכי גרוע שהיה לי עד עכשיו.

טעיתי בכל מה שרק היה אפשר,

התבלבלתי כל שנייה,

וכל מה שהתאמנתי עליו כל כך הרבה,

שהיה נשמע טוב בבית,

פתאום נשמע כל כך רע.

תאשימו את זה שמהבוקר לא הייתי בבית.

תאשימו את זה שהדבר היחיד שאכלתי מהבוקר היה חתיכה של לחמניה.

תאשימו את זה שהראש שלי היה במקום אחר לגמרי באותו זמן.

תאשימו את מי ואת מה שלא תרצו.

אני מאכזבת את לירון,

ויותר גרוע- אני מאכזבת את עצמי.

אני רוצה, באמת שאני רוצה, אתם לא יודעים עד כמה.....

רק חבל שלרצות זה לא מספיק.

השיעור הזה עבר וטוב שכך.

שיעור הבא כדאי שאני אהיה ממש טובה אחרת.....

טוב אין לי בדיוק איך לאיים על עצמי אז אני רק אגיד שכדאי לי להיות טובה אחרת אני אהיה רחוקה מאוד מהדרך להגשמת השאיפות והחלומות שלי.

ואל תגידו לי שמתישהו אני אהיה טובה.

כי אני ארצה לדעת מתי ה"מתישהו" הזה יגיע.

"ועכשיו אני חוזרת לבקש את מה ששייך לי לא מצטערת,

זה הזמן שלי לצעוק בחזרה

 אני אדאג שיהיה לי טוב, יהיה לי טוב

את כל מה שנשאר מהכח שנגמר

אשמור לי למחר לעוד יום נהדר (?)"

(בוטן מתוק בקרקס- כל מה שנשאר)

אני לא יודעת עד כמה אני באמת רוצה את פסח עכשיו.

אני גם לא יודעת עד כמה אני רוצה לימודים.

אני רוצה שהזמן יעצור במקום ושיהיה לי קצת שקט, קצת זמן לחשוב, קצת זמן בשבילי.

קבעתי עם האושר, אבל הוא מאחר, כמו תמיד.

נוי.