אז אתמול סופסוף עשיתי את הפירסינג בטבור
נסעתי עם איוש שלמרות הכאבים, כי היא עשתה לפני יומיים, ליוותה אותי ומשכה אותי לסטודיו גם כשרציתי לחזור הביתה שנייה לפני שנכנסתי לעשות.
אז בהתחלה הראתי ת.ז,שוב צחקו עליי שאני נראית שם זוועה ולא דומה לעצמי בכלל(נו מה? זה היה לפני שנה וחצי ביום שקמתי אחרי שעה של שינה ועם שיער של מכשושה..אבל לא צריך להזכיר לי את זה כל פעם!:P ) ואז בחרתי את העגיל שלי..היו במלאמלא צבעים אבל אני כמו תמיד בחרתי בהכי פשוט,לבן, זה הטעם שלי.
אחרי רבע שעה שחיכינו בהמתנה כשאני כוססת את הציפורניים למוות נכנסתי לחדר לבדי..הוא לא הרשה לחברה שלי להיכנס
.
ישר ראיתי שיש חלון קטן שאנשים מבחוץ יוכלו לראות מה שקורה בפנים ובמקרה שלי אותי עם חולצה למעלה מתחוררת אז ביקשתי ממנו לסגור את החלון והוא אמר לי שעכשיו יחשבו שאני עושה במקום אינטימיXD...ש-י-ח-ש-ב-ו.
אז בקיצור הכאב שהמחט נכנסה היה מטורף וכאב לי הרבה יותר מאשר הכאב שעשיתי את הסיידליפ ז"ל היפיוף.. ממש הרגשה שכאילו תוקעים לך סכין בתוך הבטן והסף כאב שלי עוד ממש גבוה ואני לא מפחדת משטויות כאלה אבל זה כאב נורא, אבל כאב כזה של דקה שעבר לי מהר מאוד ועכשיו אני כמעט לא מרגישה את הפירסינג בכלל.. אני יכולה לרוץ, לקפוץ ואפילו להתעטש כרגיל!(אומרים שזה צריך לכאוב ביום-יומיים הראשונים כי זה עושה רעידות כאלה בבטן).
אז זה היה מאוד שווה את זה..גם הכאב הנוראי וגם המחיר של העגיל טיטניום והחירור.
עוד חודש אני אוכל ללכת לים ולבריכה ולהשוויץ בעגיל השקסי שלי ליד עוד מיליון עגילים כאלה שיהיו על החוף..בקטנה:) העיקר שאני אוהבת אותו וזה בכלל לא משנה שיש אותו לעוד מלא בנות.
הנה תמונה ראשונית של החתיכוס החדש->
והפרוייקט הבא? לשון/אינדסטריאל/סתם הליקס..מה שיבוא לי באותו רגע
כינוי:
lost swan
בבלוג זה
בכל הבלוגים
