מי היה מאמין, כי היום הזה יגיע,אבל הוא מתקרב בצעדי ענק. זה פשוט נורא מפחיד. נשאר פחות משבועיים
עד לחתונה שלי (תיזכורת: אני כבר נשואה, פשוט עכשיו אנחנו עושים באולם). משום מה, אני ממש פוחדת מזה. אני יודעת שאיני מפחדת
הנישואים עצמם, כי אני נשואה כבר 7 חודשים. הפחד הוא המאירוע עצמו, מהעובדה שלא יבואו מספיק אנשים.
מהד שלי יהיו רק כ-40 איש (מה?! אנחנו משפה קטנטנה) מצד ב' יהיו כ-60 אנשים (כן, למרות שהוא בודד בארץ יהיו כ-30 אנשים מהכיתה שלו
+ חלק יבואו עם זוגות, עוד כ15 איש מהמעבדה, ועוד כ-15 איש מצד דודה שלו), סה"כ אנחנו מקווים שיהיו 100 איש, באולם של 120 איש.
הכי מעצבן אותי, שכבר התחילו אנשים לומר כי לא יבואו, אבל הכי הכי בעולם מפריע לי זו החברה שלי, שבהתחלה אמרה שהיא בטוח תבוא.
פתאום אתמול, אמא שלי נוסעת עם אמא שלה, ואז אמא שלה אומרת לאמא שלי, "החתונה כבר עוד מעט, ואתם לא נתתם הזמנה". מה לא?
אני אישית נתתי לחברה שלי הזמנה יחד עם המתנה ליום הולדת, בנוכחות אביה
אוף אני כועסת!!!!
אני חושבת שהיא לא תבוא, היא אמרה לאחותי שכנראה שלא ישחררו אותה מהצבא (החתונה ביום חמישי!!!!). למה אנשים שלא מכירים אותנו
(חבר של אחותי, שעדיין לא ראיתי אותו) לקח את הזמנה,הראה למפקד שלו וכנראה ישחררו אותו, והיא לא יכולה לעשות כך??
היא חברה שלי, למען השם!!!
בינתיים דווקא החברים האחרים כן באים, ולא מתכוונים לוותר על אירוע כזה.
מהמישפוחה שלנו בינתיים רק 3 ויתרו. לא נורא!!!
מהיום נתחיל בטלפונים. לברר מי יבוא ומי לא. ביום ראשון ניפגש עם האולם ונסגור סופית כמה מנות.
אתמול צילמנו קליפ רווקות, ביום רביעי בערב ניסע לצלם להסתכל איך יצא.
אני מפחדת מכל יום שמתקרב, אני רוצה לבטל הכל. אני לא יודעת למה, זה מפחיד אותי!!
כבר אמרתי לב' הוא אמר שכבר מאוחר לבטל משהו, חוץ מזה, הוא בטוח שאני דווקא כן רוצה ללבוש שמלת כלה.
אם אני אומר דבר כזה לאמא היא תהרוג אותי, כי זה חשוב לה יותר מאשר לי.
בשבוע ב3.5 מגיע אביו של ב' לארץ. עוד לא הכרתי אותו, וכולם אומרים לי שהוא יאהב אותי, גם מזה אני חוששת מעט.
זה מוזר, אחרי החתונה אני מכירה את אביו. טוב, יש לי הכרות עם דודה שלו וובני דודים שלו, וסתבא שלו, ועוד כל מיני
דודים שלו. כך, שזה כבר לא משנה, מה אביו יחשוב עליי, כי דודה שלו וסבתא שלו אוהבים אותי.

טוב אני אזווז, בכל הבלגן של החתונה, יש לימודים בטכניון, יש הגשת דו"חות מעבדה, ושיעורים.
שלכם,
נ.ב
זוכרים את המבחן בכימיה שכ"כ התלוננתי שלא אעבור.....
עברתי!!!!!!!!!!!!!!!!
שוב שלכם,
יאנוצ'קה
