גם אני החלטתי להשתתף בפרויקט "דלתות מסתובבות". היו לי המון דלתות מסתובבת בחיים שלי (כמו לכולם בטח), אבל אני אתאר רק אחד מהם.
מה היה קורה אילו לא וויתרתי על העתודה:
היה זה ספטמבר, אני וחבר שלי נוסעים לדודה שלו. באמצע הנסיעה אמא מתקשרת אליי.
-"הגיע מכתב מהצבא" היא אומרת, "ממה שהבנתי התקבלת לעתודה".
-"אמא, את בטוחה"
- "כן, כן!!!"
אני לא האמנתי, חשבתי שבטח אמא טועה. אבל לא היא צדקה. בלי להתלבט הרבה הסכמתי,וכך התחלתי ללמוד כימיה. כל כך התרגשתי להתחיל
ללמוד בטכניון!! זה חשוב לי, רציתי להיות הכי מצטיינת, כמו תמיד!!! רק שזה לא כ"כ הלך לי. הראש שלי היה כבר מלא בשטויות של בית ספר.
כיום אני כבר שנה שלישית. אני לא נהנית מהלימודים בכלל. אני בטוחה שהייתי צריכה אז להתגייס ואח"כ להתחיל ללמוד. אני עייפה, אני לומדת
וכבר 14 שנה רצוף!!! לפני זמן לא רב התחתנתי, אך הדבר לא ישפיע כלל על שירותי הצבאי (כי חתמתי קבע, וכי זה עתודה ועוד מאה סיבות).
בעלי לומד לתואר שני, ולכן קיבלנו במעונות דירה פצפונת, בה אין לי מקום אפילו לחצי מהדברים.
בסוף שנת לימודים זו אתגייס, אך לאיזה תפקיד? אף אחד לא מבטיח לי שאני אהיה קשורה לתחום לימודיי.
קיצר באסה!! סתם אני מבזבזת 3 שנים!!! אני מדוכאת, אך כך בחרתי, יכולתי לוותר!!!
בחיים האמיתיים, ויתרתי על העתודה, ואני לא מתחרטת לרגע!!! נחתי!! וחזרתי לספסל לימודים עם ראש נקי!!!
בצבא נהניתי גם בתור סתם מש"קית. עכשיו אני לומדת שנה ב' בביוכימיה (ולא כימיה). נשואה, שוכרים דירה ויש לנו ארנבת מתוקה!!!
זהו 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
