מחר יש לי יום הולדת!
אין לי מצב רוח לחגוג אותו!
אווף, תמיד כל הדברים הרעים באים ביחד! 
כמו שסבתא שלי תמיד אומרת: "צרות באות בצרורות". אני כבר מזמן מיואשת מהכל!!
כפי שכבר כתבתי לא מזמן הלך לו דוד שלי...
ביום מותו ניסתי להתמיין לפר"ח חמ"ד. למען האמת נרשמתי מזמן ולא רציתי לבטל כי
כבר ביטלתי לפני כן. לא התקבלתי כמובן! אני בכלל לא מבינה לפעמים למה בכלל נרשמתי?
מה חשבתי לעצמי? אני אף פעם לא עוברת את מבחני הערכה האלה של המנהיגות!
איכשהו קיוותי שהפעם יצא מזה משהו! טיפשה שכמותי.
בעקבות מותו של דוד שלי כמובן שלא הספקתי להתכונן למבחן וקיבלתי 59 (לפחות המרצה הבטיח פקטור :-) ).
מבחן שהייתי בטוחה שהוא 90 לפחות קיבלתי 70 והיום קיבלתי נכשל במבחן לא קשה.
תקופת המבחנים עוד לא הסתיימה ובאופק עוד שני מבחנים שלצערי גם בהם מובטח לי נכשל! אני בדכאון ואין לי כוח ליום הולדת.
גם להורים שלי לא! אז אני גם צריכים להכין הכל.
עוד מעט אני ובעלי יוצאים ניסע להורים ושם בבוקר נלך לקנות מצרכים ואת אחה"צ אני אבלה
במטבח במקום ללמוד למבחנים הבאים! גם היום לא הצלחתי ללמוד חצי יום, בגלל המצב רוח המחורבן!
אתמול היה יום הולדת לאחותי (כן יש לנו הפרש של שנתיים מינוס יומיים, היא צעירה ממני).
קניתי לה מעיל יפייפה, אבל היא לא תהייה היום בבית בשביל לקבל אותו :-(
עשיתי תור למניקור/פדיקור להרים לעצמי את המצב רוח ביום הולדת!
יום הולדת שמח לי,
